זאב דפנר שואל:
לפי מה שכתוב בגמ' יוצא שאם נשבע חוץ ב''ד ע''י עניית אמן, אז זה מועיל. אולם לא ברור לי אם כן למה מועל תוך ב''ד גם בלי עניין אמן, כמבו' במשנה ובברייתא, דהא בשניהם כתוב להדיא שעל ידי אחרים מועיל תוך ב''ד ולא חוץ מב''ד ואוקמאי דאיירי בלא אמר 'אמן'?
זאב דפנר
בית שמש
הכולל משיב:
שלום רב
מכיוון שהעונה 'אמן' כמוציא שבועה מפיו דמי, על כן אינו נחשב כמושבע מפי אחרים אלא כמפי עצמו. כדברי שמואל הבנויים על סברא. ואם כן, הפסוק "אם לא יגיד" (שממנו למדים במקום הראוי להגדה דווקא), המדבר על מושבע מפי אחרים, ככתוב "ושמעה קול אלה" - מדבר בהכרח בלא עניית אמן, שהרי עניית אמן כמוה כנשבע מעצמו, ונשבע מעצמו למד ר"מ בגזרה שוה שאפילו שלא בב"ד חייב (כפי שהביא רש"י מדף לא.). מכאן המקור שמושבע מפי אחרים בב"ד מועיל אפילו בלא עניית אמן.
בברכה,
יוסף בן ארזה