בויקרא יד:ד כתוב ועץ ארז ושני תולעת ואזב לכן בדף יט. רש"י כתב כסדר הזה כי שם מיירי במצורע משא"כ בבמדבר יט:ו כתוב עץ ארז ואזוב ושני תולעת דהיינו שאזוב כתוב לפני שני תולעת. לכן בדף כז. רש"י כתב אזוב לפני שני תולעת כי שם מיירי בפרה אדומה (והא דרש"י יט. כתב צפרים בסוף אע"ג דבקרא של מצורע כתוב צפרים בהתחלה אולי י"ל שמכיון שעץ ארז שני תולעת ואזוב הם גם בפרה וגם במצורע לכן כתבם קודם לצפרים שהם רק אצל מצורע כי במשנה כז. איירי בין בפרה בין במצורע).

גמר חתימה טובה

דוד בלום

עי' טעמא דקרא לגרח"ק שליט"א פ' מצורע שהביא מרמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד, וז"ל, הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לאדם, אבל שם פ"ב ה"ג כתב הרמב"ם, וז"ל, ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר והוא גובה הלב, עיי"ש. והנה רש"י פ' מצורע כתב שצריך עץ ארז כי הנגעים באים על גסות הרוח, ולפ"ז כדי לרפא עצמו מגסות הרוח שנרמז בעץ ארז צריך ללכת עד הקצה השני וצריך להשפיל עצמו עד הסוף כתולעת ואח"כ יחזור לדרך האזוב שהוא קצת ממוצע עיי"ש בטעמא דקרא.

והנה כל זה במצורע, משא"כ בפ' חקת אצל פרה אדומה כתוב אזוב קודם שני תולעת כי אזוב גדול מתולעת (עי' טעמא דקרא שהביא מנדה כו. ששיעור אזוב טפח).

ואפשר לתרץ באופן אחר-

א) עי' כלי יקר ויקרא יד:ד ד"ה ועץ שמקשה, וז"ל, היה לו להסמיך עץ ארז לאזוב וגו' ובפ' חקת כתיב עץ ארז ואזוב ושני תולעת וגו' ולמה שינה כאן וגו'. ותירץ הכלי יקר לפי שפרשה זו מדברת בתיקון לשון הרע שהמספרו אף אם היה שפל אנשים כתולעת זה מ"מ הוא מכה באדם גדול שנמשל כארז כדמסיק בילקוט על פסוק אל תראי תולעת יעקב ,עיי"ש בכלי יקר.

ב) ועי' ילקוט שמעוני (עה"פ בישיעיה מא:יד) אל תיראי תולעת יעקב, וז"ל, תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפה, ע"כ. ויש כאן יסוד עצום בכח של לשון הרע שאפילו האדם הקטן ביותר יכול ח"ו לאכול ע"י לשון הרע לאט לאט אפילו ענק שבענקים.

ג) לכן כתוב ארז אצל תולעת ללמד שאפילו אדם קטן כתולעת יכול להזיק בלה"ר אפי' אדם גדול כארז ולכן כפרתו להביא עץ ארז ושני תולעת והטעם שמביא אזוב כי תרופתו שישפיל עצמו כאזוב ואז לא יחפוץ להטיל מום בקדשים, ע"כ בכלי יקר.

ד) משא"כ בפ' חקת כתוב אזוב לפני שני תולעת כי שם לא מיירי בעניני לשון הרע והרי אזוב גדול מתולעת, לכן כתוב קודם בקרא.

בהצלחה רבה

דוד בלום