אברהם שואל:
לכבוד הרב המשיב שליט"א,
שלום. איך אפ"ל דהנאה הבאה לאדם בע"כ מותר, כאשר קיי"ל שמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה. הרי בכלל מתעסק כנראה שהוא גם לא מתכוין, ואעפ"כ מהני הנאתו לחייבו כאילו מתכוין, א"כ איך אפשר להיות שיש מ"ד שהנאה הבא לאדם בע"כ פטור.
בכבוד,
אברהם
ארה"ב
הכולל משיב:
שלום,
התוס' כתבו שהסוגיא מדברת רק בשאינו 'פסיק רישיה' אבל פס"ר הרי זה כמתכוין (ומתעסק בחלבים ועריות הרי זה כפס"ר). ודעת הר"ן ועוד ראשונים שאפילו בפס"ר מותר, אך דווקא בהנאה כגון ריח וכד', אבל בחלבים ועריות חייב אע"פ שאינו מתכוין.
יוסי בן ארזה