א) רש״י ד״ה חוץ מן האזנים - וקשיא לרבא דאמר חסא.
לכאורה צ״ע מדוע לא קשה גם על ר׳ ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן.
אגב, לכאורה צ״ל ברש״י לרבא ׳אמר׳ חסא בלא ד׳)
ב)
כג:
רש״י ד״ה אפילו פרצוף אחד - אבר אחד כגון עינו או מצחו או לסת כו׳
ד״ה ומאי אחד - כחסא דאמר העין והלסת
צ״ע מדוע שינה רש״י מסדר של ר׳ ירמיה וחסא ״מצח גבינים עינים והלסתות״
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) לכאו' הקושיא היא רק לרבא אמר חסא, שהוא דיבר אליבא דמ"ד 'מצורת', אבל ר' ירמיה מדבר למ"ד 'כל צורת', כדפרש"י, ועל כן עליו אין קושיא מהברייתא.
ב) אולי כיון שנאמר כאן 'חוץ מן האוזן', מנה רש"י את האברים מהמרכז - העין הבולטת ביותר - אל עבר האוזן, מצח (דהיינו צדע) ולסת הסמוכות לאוזן.
יוסי בן ארזה