גם לפי הדעות שקידוש על הכוס דאו' אבל שתיית הכוס לאו דאו' כמבואר בראשונים. א"כ יתכן להעמיד דברי הגמ' לשיטה זו בכגון שמקדש על כוס יין של חברו ומחזירה לו.

ועוד יתכן שהדין 'על היין' אינו מעכב את עצם הקידוש אלא הוא דין נוסף (ומצינו כמה דינים דאו' שאינם אלא לכתחילה), והיינו למי שיש לו יין, יש לקיים המצוה מן המובחר על היין. ועל כן כיון ששלום בית או פרסומי ניסא עדיף, חשיב כ'אין לו יין'.

בכמה מקומות מצינו שחכמים גזרו גזרה לגזרה, דאי לא הא לא קיימא הא, וכולא חדא גזרה היא.

כל טוב. פסח כשר ושמח.

יוסי בן ארזה