שלום וברכה לכם,
בענין של מעשה ר"נ וההוא גברא לא ברורים בדיוק כמה פרטים
א. מה הי' לו לעשות לההוא גברא? ממילא שידע שהתענה ביום הטעות לא להגיד לו?
ב. האם לא הי' אומר לו הי' ר"נ יוצא י"ח ממצות של יוה"כ?
ג. ההוא גברא אומר לו לאורתא שמיר יומא רבה. אם זה הי' בבקר של ממחרת הל"ל היום שכבר באורתא התחיל התענית, וה"ה אפי' את"ל שזה הי' בבין השמשות. ולפ"ז לא מובן איך א"ל מחר. וא"ת שזה למחרת בערב שמתחיל איך בכלל טעה ר"נ מב' ימים.
ד. למה נקרא יוה"כ יומא רבה ("רק" משום שמכפר וכעין סוף תענית או"ד משום ד"א)
נא תסבירו לי הדברים אלו.
שכמ"ה
שבת שלום ומבורך
הקטן אהרן ברכה הי"ו, מילן יע"א, אטליא
א-ג. הנצי"ב מפרש שהסיבה שר"נ התרעם עליו, מפני שבושש לבוא ולהעיד עד הערב, כשלא היה יכול לאכול עוד, ואילו בא בשעה מוקדמת יותר, היה ר"נ אוכל ומאמינו כדין תורה.
ד. חז"ל דרשו על הפסוק 'ימים יוצאו ולו אחד בהם' שהכוונה ליוהכ"פ, הרי שהוא יום מיוחד מכל ימים. ונקרא סתם 'יומא'. והריהו היום המקודש מכל הימים, לכך נקרא 'יומא רבה'.
כולל עיון הדף