רשב"ם ב"ב קעא ז"ל ת"ר שטר שכתב בו זמנו בשבת או בעשרה בתשרי - כגון במקומות שמונין לחדשי החמה וכתב בשטר בט"ו לירח פלוני וצע"ק
שמואל דוד בערקאוויטש
היעב"ץ כבר כתב כאן צ"ע מה הזקיקו לכך. ולענ"ד אולי יש לתרץ דעי' מדרש רבה פ' נשא פי"ד סי"ח שעירים שנים עשר וגו' וכנגד שנים עשר חדשים לחמה, עיי"ש. הרי שע"פ התורה יש גם חדשי החמה לא רק חדשי לבנה. ועי' ערכין לא: ת"ר שנה תמימה רבי אומר מונה שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה, ע"כ. ועי' שו"ת רעק"א ח"ג סי' י"ב דרבי ס"ל דבכל מקום חשבינן שס"ה ימים לשנה ומשמע דלרבי אזלינן בתר חדשי השמש וא"כ המקומות שהביא רשב"ם שמונין לחדשי החמה י"ל דס"ל כרבי. ועי' גם רש"י ר"ה יא. (ד"ה שנולדו) זימנין דניסן דתקופה נמשך בתוך אייר של לבנה, ע"כ, ומשמע שיש מערכת של חדשים של השמש. ועי' ר"ה טו. שבט דתקופה וכתב רש"י לסוף שלשים של תקופת טבת נכנס שבט של חמה, ע"כ, הרי שיש חדשים של לבנה ויש חדשים של שמש וצ"ע בכל זה.
כל טוב
דוד בלום
בפשטות הטעם שהרשב"ם כתב שמונים לחודשי החמה הוא משום י' בתשרי ודו"ק
שאלתי היתה, שבתחילה כתב שמונים לחודשי "החמה" ואח"כ כתב ירח
הנה גם במקומות שמונין לחדשי החמה מ"מ החודשים יש להם קשר עם הירח כמו בלוח הלועזי של היום (שמבוסס על השמש) שחודש נקרא month כי הוא מבוסס על הmoon. זאת אומרת שהטעם שמחלקים את השנה לשנים עשר חודשים הוא משום שהירח חוזר על עצמו בערך י"ב פעמים במשך השנה של השמש שבו השמש חוזר על עצמו רק פעם אחת וא"כ גם במקומות שמונין לחדשי החמה מ"מ החודשים קשורים לירח לכן רשב"ם כתב בט"ו לירח פלוני.
כל טוב
דוד בלום
א) הנה ראוי לבאר קצת עוד הענין של חדשי החמה שהזכיר הרשב"ם. ועי' ערוך השולחן או"ח סי' תי"ז ס"א בשם הרמב"ם ריש קידוש החודש, וז"ל, חדשי השנה הם חדשי הלבנה שנא' עולת חדש בחדשו, עכ"ל. כלו' חדש הלבנה נראית כדבר חדש שבחצי הראשון הולכת וגדלה וגו' משא"כ חדשי החמה אין ניכר לעין שום השתנות, עיי"ש [ועי' רש"י סנהדרין יג: ד"ה שמור שנראה מקור לדברי ערוה"ש עיי"ש היטב ובס"ד נגיע לשם בקרוב בלימוד דף יומי]. עכ"פ משמע מערוה"ש שיש גם ענין של חדשי החמה ע"פ התורה.
ב) ועי' ר"ה טו. בעא מיניה וגו' אתרוג ר"ה שלו אימתי א"ל שבט שבט דחדשים או שבט דתקופה, ופרש"י שבט דתקופה, וז"ל, חמה לסוף שלשים של תקופת טבת נכנס שבט של חמה, ע"כ. ומבואר ברש"י שיש חודש שהוא נקרא "שבט של חמה" וזה אחד מחודשי החמה ועי' גם רש"י ר"ה יא. (ד"ה שנולדו) זימנין דניסן דתקופה נמשך בתוך אייר של לבנה, ע"כ. ומשמע שיש "ניסן דתקופה" והוא כמו ניסן של חמה.
ג) לכאו' הביאור בכל זה הוא שעיקר החדשים הם חדשי הלבנה כמ"ש הרמב"ם הנ"ל וראש חודש של חודשי הלבנה הוא כשהלבנה מתחדשת בשמים, אמנם יש עוד מערכת של חודשים והם חודשי החמה, דהנה ע"פ התורה יש שנת החמה שהוא שס"ה יום ורבע יום ויש ענין לחלק שנה זו לי"ב חלקים. ואע"פ שעיקר החדשים הם חודשי הירח, מ"מ מכיון ששנת החמה יש לה גם חשיבות מרובה, א"כ נוח לחלק השנה ליחידות שהם בערך דומים לחודשי הירח, וחודשי החמה הם קרובים לחודשי הלבנה אע"פ שהם לא לגמרי זהים.
ד) וזמ"ש רשב"ם קעא. (ד"ה ת"ר) במקומות שמונין לחדשי החמה וכתב בשטר בט"ו לירח פלוני ע"כ. כי אע"פ שמיירי בחודשי החמה מ"מ שייך לשון ירח פלוני כי גם חודשי החמה הם מבוססים ע"פ חודשי הירח וקרובים להם לכן נקרא ירח. [ועי' רש"י סנהדרין יג: (ד"ה שמור) שהזכיר ניסן של חמה עיי"ש היטב ובס"ד נלמד זה בקרוב]
בכבוד רב
דוד בלום