אין כוונת הגמ' לנקוט בדוקא דוגמאות מהתנ"ך אלא רבי אבהו מורה לנו הלכה בשם מצוי שיכול בהחלט לבוא לפנינו למעשה בשטר, ואדרבה אם הגמ' היתה נוקטת רק דוגמאות מן החומש היינו יכולים לטעות שזה לא הלכה למעשה בזמן הזה.

יש כאן תירוץ אפשרי למה א"א לנקוט לוי בן יעקב והוא משום שהאות קו"ף אינו כמו האות כף פשוטה כי הרגל של כף פשוטה היא יותר ארוכה מן הרגל של קו"ף ואנסה בס"ד לבאר קצת.

עי' משנת סופרים למשנה ברורה נדפס בסוס"י לו בצורת אות למ"ד וז"ל, אות למ"ד צריך להיות צוארה ארוך כוא"ו, ע"כ. ומקורו מב"י סי' ל"ו בשם ספר ברוך שאמר בשם הרוקח שיש לכתוב למעלה מגוף הלמ"ד כעין וי"ו ותמונת למ"ד כמו כא"ף כפופה ועליה וי"ו, ע"כ.

ועי' מגן גבורים שם תיקון סופרים שלטי הגבורים ס"ק י"ז וז"ל, באמת יגענו ומצאנו הדבר מבואר בהדיא דאורך הלמ"ד כמו שטה דהרי אמרו בש"ס ב"ב דף קסג וכמה אר"י בן אליעזר כגון לך לך זה ע"ג זה אלמא קסבר שני שיטין וארבעה אוירין וגו'. ופירש הרשב"ם דד' אוירין הן שני השיטות בשני האוירות משום כ' דעליונה ולמ"ד תחתונה וגו' הרי בהדיא דלמד מגיע לסוף השיטה וגו'. שוב ראינו בברוך שאמר כאן שהביא בשם הגה פ' גט פשוט ראיה שהלמד צריך למעלה כמו וי"ו ולא כמו יו"ד, עיי"ש היטב במגן גבורים.

והנה עי' משנת סופרים בצורת אות כ"ף פשוטה וז"ל, ומאד צריך הסופר ליזהר עכ"פ לכתחילה שיהיה הירך כפלים מן גג כדי שאם כופפין אותה תוכל להיות כ"ף כפופה שאין חילוק בין פשוטה לכפופה רק שזה פשוטה וזה כפופה כי יש מחמירין בזה ופוסלין בזה אפילו בדיעבד, ע"כ. הרי שהרגל של הכף פשוטה צריך להיות ארוכה כמו שראינו שהלמד צריך להיות צוארה ארוך

משא"כ אות קו"ף עי' משנת סופרים וז"ל, ורגל השמאלית תלויה בה והיא כצורת נו"ן פשוטה אך שקצרה מעט וגו' ואם אורך הרגל השמאלי הוא רק כמו יו"ד מכנגד מקום הכפיפה ולמטה כשר בדיעבד, ע"כ. הרי משמע שהרגל של הקו"ף היא יותר קצרה מן הרגל של כף פשוטה, לכן י"ל כמו שלמ"ד מגיע לסוף השיטה כמו שהוכיח מגן גבורים מסוגיין כן כף פשוטה מגיע לשיטה, משא"כ רגל הקו"ף אין הכרח שמגיע לשיטה. לכן הגמ' לא נקטה לוי בן יעקב כי יש שם קו"ף ולא כף פשוטה, ועדיין צ"ע בזה.

[ נתעוררתי לזה ע"י ידידי הרב יחזקאל פרנקל שליט"א].