מדוע נקט הרשב"ם חג הפסח לדוגמא, הרי אסור לכתוב ביום טוב.
שמואל דוד בערקאוויטש
מיירי שכותב ע"י עכו"ם כדי לקנות שדה בארץ ישראל מן העכו"ם, עי' גיטין ח: שמשום ישוב ארץ ישראל התירו בכה"ג, וביום ראשון של פסח שהוא חג הגאולה ודאי שיש מצוה בזה.
שו"ר דהאי תירוצא ברותא הוא כי כאן איירי בשטרי הלואה לא בשטרי מכר.
א) אמנם עדיין יש להעמידה שיש חולה מסוכן ביו"ט וצריך רופא מומחה להציל חייו והרופא רק מוכן לטפל אם ישלמו לו הרבה כסף (עי' שו"ע יו"ד סי' של"ו שאם התנה בשכר הרופא הרבה חייב ליתן לו שחכמתו מכר לו ואין לו דמים), ולמטרה זו צריך ללוות כסף והמלוה רק מוכן להלוות אם יכתבו לו שטר, לכן מותר לכתוב ביו"ט משום פיקוח נפש.
ב) עוד י"ל דעי' שו"ע חו"מ סי' רל"ה סכ"ח המוכר או קונה קנין בשבת ויום הכיפורים ויום טוב אע"פ שמכין אותו על שעבר על דברי חכמים מעשיו קיימים, ע"כ. וזה משמיענו הרשב"ם שהשטר קיים (לולי הפסול של מוקדם) אע"פ שכתב השטר ביו"ט.
כל טוב
דוד בלום