נלע"ד לפרש שהרי רשב"ם (ד"ה מאי) פירש את קושית הגמ' מאי קאמר שאדמון אמר בשביל שאני זכר הפסדתי ומשמע מאדמון שיש לזכר איזה זכות גדולה, ועל זה שואלת הגמ' איזה זכות יתרה יש לזכר על נקבה, ותירץ אביי שהזכות הגדולה של הבן היא זו שראוי לעסוק בתורה. והיינו שאביי ידע שלא כל זכר עוסק בתורה אלא ס"ל לאביי שעצם הדבר שיכול וראוי לעסוק בתורה מעניק לזכר שם של גברא יותר חשוב אפילו אם אינו עוסק בתורה (אולי בדרך צחות י"ל ע"פ מ"ש כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת היינו מכיון ששייך שזכר יעסוק בתורה לכן הוא גברא חשוב טפי).

אבל על זה חלק רבא כי ס"ל לרבא שזכר שאינו עוסק בתורה אין לו שום עדיפות כלל על נקבה מבחינת התורה כי התורה היא רק חשיבות למי שעוסק בה בפועל. וזה י"ל על דרך שמבארים מי זה למדן ומפרשים שכמו שיש להבדיל מילת "גזלן", וגזלן אינו מי שיודע לגזול אלא מי שלמעשה גוזל, כן למדן אינו מי שיודע ללמוד אלא מי שבאמת לומד, ואם אינו לומד אע"פ שיודע ללמוד מ"מ אינו נקרא למדן. וזה פלוגתת אביי ורבא שאביי ס"ל שעצם הדבר שראוי ללמוד נותן לזכר חשיבות משא"כ רבא ס"ל רק אם באמת לומד.

יש כאן תשובה יותר טובה מהתשובה הנ"ל.

הנה יש לדייק במ"ש הרשב"ם (ד"ה מאן) "כלומר" כי תמיד כשרש"י כותב "כלומר" הוא בא לומר שאין הפי' כמו שנראה בהשקפה ראשונה. וכאן י"ל שהרשב"ם בא לאפוקי מהפשט שכתבתי לעיל, כי הפי' בדברי אביי הוא באמת כמ"ש לעיל שאביי ס"ל שמכיון שזכר ראוי לעסוק בתורה א"כ הוא גברא יותר חשוב, וזה שייך לומר אפילו אם אינו עוסק בתורה בפועל. ובאמת גם רבא מודה שזכר הוא גברא יותר חשוב מנקבה אפי' אם אינו עוסק בתורה בפועל, רק שרבא הולך שלב הלאה ומוכיח שאע"פ שסברא זו נכונה מ"מ אינו יכולה להיות נפק"מ לעניני ירושה.

דהנה יש לשים לב בדברי רשב"ם שאביי מדבר רק על היחס בין זכר לנקבה דהיינו אח ואחות, משא"כ רבא מדבר על היחס בין שני זכרים דהיינו שני אחים כמ"ש רשב"ם מי שיש לו שני בנים וגו'. והיינו שרבא מודה שזכר הוא גברא יותר חשוב מנקבה אלא הוא מוסיף שאם זכר שלא לומד הוא יותר חשוב מנקבה, כ"ש שזכר שכן לומד הוא יותר חשוב מזכר שלא לומד. ולכן אם היה נכון שעדיפות זו יש לה השפעה לענין ירושה, א"כ אם יש שתי בנים אחד לומד ואחד אינו לומד כ"ש שזה שלומד הוא יותר חשוב מזה שלא לומד. ולפ"ז רק האח שלומד היה צריך לרשת וברור שזה אינו נכון כי התורה נתנה ירושה לכל בן בין אם לומד בין אם אינו לומד. וא"כ בעכצ"ל שהעדיפות של מי שראוי לעסוק בתורה וכן העדיפות של מי שבפועל עוסק בתורה אע"פ שעדיפות זו קיימת ונכונה, מ"מ אינה נפק"מ לדיני ירושה. לכן צריך למצוא עדיפות אחרת של זכר על נקבה לענין ירושה, וזמ"ש רבא לירש בנכסים מרובים וגו'

שבוע טוב

דוד בלום