א) ראש השנה יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה. וכעין זה יש להעיר על רש״י דף יב. ד״ה ולירקות - מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה. מדוע חזר ופירש מש״כ במשנה. (שם לא העיר הגרי״ב ז״ל שהדיבור שייך להמשנה) וצריך עיון בזה.
ב) ראש השנה יד:
רש״י ד״ה והרוצה לעשות וכו' - בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול.
צ״ע מדוע כתב רש״י ״בעלמא״ ולא כתב להדיא ״בעירובין״ ועיין בדיבור הבא ד״ה מקולי ב"ש כו' - בעירובין מפרש לה כו׳ ששם כתב רש״י להדיא בעירובין. וצ״ע בזה
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) איני יודע כוונת הגרי"ב.
ב) כי הקושיא אינה רק בעירובין אלא גם בפסחים וחולין.
בברכה. יוסי בן ארזה