א) קלו. מימהל היכי מהלינן ליה אמר רב אדא בר אהבה מלין אותו ממה נפשך אם חי הוא שפיר קא מהיל ואם לאו מחתך בבשר הוא, יש לעיין איך מברכין ברכה לפי זה, ומי עדיף מדמאי וכהנה, דאע,פ שהוא מצווה על צד ספק, מכל מקום אין מברכין?
ב) אלא דכולי עלמא מת הוא ורבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון סברי כטרפה טרפה לאו אף על גב דמתה היא שחיטתה מטהרתה הכא נמי לא שנא ורבנן לא דמי לטרפה טרפה היתה לה שעת הכושר האי לא היתה לה שעת הכושר, לא הבנתי, לכאורה אם נפל הוא והויא מחתך בשר בעלמא, הרי הוא כבר מטמא נבלה מחיים, ואינו דומה כלל לטרפה, ואיך נתיר אותה שחיטתה?
אברהם יוסף שווארץ
שלום,
א) צ"ל שלענין ברכה לא חששו חכמים אלא סמכו על הרוב שחיים (וי"א דמדאו' לא חשש רשב"ג אלא מדרבנן). ורק לענין חשש דאו' של חילול שבת הקשו.
ב) כיון שסו"ס יש בו חיות מסוימת אינו מטמא משום נבלה אלא הוא כעין טריפה.
יוסי בן ארזה