נלענ"ד שיש לפרש דברי רש"י כך, דהנה איתא בגמ' אמר מר שחיטת עובד כוכבים נבלה וע"ז פריך הגמ' וניחוש שמא מין הוא ומשמע שמין חמור טפי מעובד כוכבים, לכן רש"י מחפש מקור שמין חמור מעובד כוכבים. והנה לעיל ג: מובא בגמ' שיטת רב ענן דישראל מומר לעכו"ם מותר לאכול משחיטתו, ומ"מ לא מצינו שרב ענן יחלוק על הברייתא מובאת כאן בגמ' דשחיטת מין לעכו"ם אסור.

א"כ מוכח לפ"ז שמין גרע טפי מעכו"ם סתם, ומ"מ מכיון שרק מצינו אצל רב ענן שישראל מומר לעכו"ם שחיטתו מותרת [ואע"ג דלא קיי"ל כרב ענן זה משום שמומר לעכו"ם הוא מומר לכל התורה כולה משא"כ החילוק בין מין למומר לעולם קיים גם אם לא פוסקים כרב ענן כי מין אדוק טפי ממומר] לכן כתב רש"י ומין ישראל וגו' כי רק בדיני ישראל אצל רב ענן למדנו שמין גרע ממומר.

מ"מ אחר שלמדנו זה אצל ישראל נוכל להרחיב הדבר לעכו"ם דמסתבר דבזה שמין הוא אדוק טפי אין חילוק בין ישראל לעכו"ם. ולפ"ז זה קושית הגמ' וניחוש שמא מין הוא, פי' דבין אצל ישראל בין אצל נכרים מין אדוק וחמור טפי ממומר, וכונת הגמ' מנין לנו ששחיטת עכו"ם רק נבלה אולי הוא כעבודה זרה כי אולי השוחט הוא מין כנלענ"ד.

ומצאתי בס"ד בפסקי רי"ד לעיל סוף ד: וז"ל, וכן פירש המורה לקמן מין זה האדוק לע"ז כגון כומר לדת ישו הנצרי, ומין חמור ממשומד לע"ז שהמין אדוק בה יותר וכל מחשבותיו לה, ע"כ.

והנה משמע שכוונת הרי"ד במה שהביא מהמורה הוא ברש"י דידן יג:, אבל יש שינויים ונראה שיד הצנזור פגעה כאן, ובאמת ברי"ד לא מוזכר מין ישראל ואולי זו תוספת מן הצנזור ואפשר שכתבו כן לרמז שמדובר כאן על תלמידי ישו הנוצרי כי הם במקור היו מישראל.

[ועי' גם פסקי ריא"ז לעיל]

ומצאתי בס"ד בדקדוקי סופרים כאן אות ח' וז"ל, רש"י ד"ה מין בכ"י ובדפוסים הישנים זה האדוק בע"ז [כגון כומר] ונשמט בסיליה מן הצענזור, ע"כ. הרי שיש השמטה מן הצנזור ברש"י זה וגם לא מוזכר בגירסא שהיתה מצויה ברש"י קודם הצנזור שום חילוק בין מין ישראל למין גוי. א"כ משמע שהתיבות "ומין ישראל" שברש"י אינם מהרש"י המקורי.

כל טוב

דוד בלום