א) יבמות יב. ואמר רב יוסף זוהי אשת אח מאב .... לא למעוטי איילונית דאסירא, מ,ט הא דאורייתא הא דרבנן
יל"ע טובא, דבשמא לפי מאי דס"ד חידש רב יוסף אשת אח מאב דשריא
אבל לפי מאי דמסיק מה בא לחדש,
האם אינהה פשוט שיש הבדל בין דאורייתא לדרבנן,
ובדאי אשת אח מאב מדרבנן אינו יכול לפטור צרתה?
ב) ברמב"ן יבמות כד. וספק חלוצה לא גזרו בהו רבנן. פרש"י ז"ל לא גזרו רבנן לאפוקי מספק וכן עיקר ואע"ג דשאר ספק של דבריהם אפילו לכתחילה לקולא כיון דאיכא מעשה דבה שחלץ לה בב"ד אין מתירין אותה לא היא ולא צרתה והכי נמי מוכח בהדיא בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צ"ח) דאמרינן התם כהנים חולצין ושאינן כהנים מיבמין משום דספק חלוצה אסור להו תדע שהרי אחות חלוצה נמי מדרבנן ותנן נמי מדרבנן דזיקה דרבנן היא וקא אוסרין ליבומי והדר מיחלץ משום דפגע באחות זקוקה והיינו טעמא דכיון דחלץ לאידך נראית כיבמה ומפרסמה מילתא בב"ד טובא הילכך חיישינן שמא יאמרו אחות זקוקה מותרת לכתחלה
יל"ע מאי מייתי מפרק נושאין על האנוסה, הרי התם מכיון דחלץ לה ד' אחין כבר, על פי רוב צדדין יש לאוסרה עליו.
אברהם יוסף שווארץ
א) י"ל שבא להשמיענו דצרת איילונית אסורה מדאו' ואינה צריכה חליצה.
ב) כבר תמה על כך הערול"נ בדף צח: ונשאר בצ"ע לדינא. וצ"ל שהרמב"ן הבין בפשטות שגם זה בכלל ספקא דרבנן, אולי בגלל שאין כאן ' פירש', שכל חליצה וחליצה אינה אוסרת לכהן משום ספק, ורק בגלל הצירוף של הספקות נוצר כאן רוב סטטיסטי, ושמא אין לזה דין רוב. וצ"ע.
יוסי בן ארזה