More Discussions for this daf
1. Mound In Last Mishnah 2. îåöéà æáì åöåáøå ëãé ùéäà ðéùåó áøâìé àãí 3. טול שעשית בשכרך
 ×“×™×•× ×™× ×¢×œ הדף - ×‘×‘× ×ž×¦×™×¢× ×§×™×—
1. מ. ×”. שו×ל:

×‘×¡×•×’×™× ×©×¨×‘ נחמן מנסה לישב ×ת הסתירה שבין משנתנו, ×”×ומרת שהשוכר ×ת הפועל ×œ× ×™×•×›×œ לומר לפועל, טול שעשית בשכרך, לבין ×”×‘×¨×™×™×ª× ×”×ומרת שהשוכר יכול לומר כך לפועל. קשה לי:

×. מדוע תוספות מקשה בד"×”: ×›×ן בשל חברו, רק על הס"ד. הרי ×’× ×œ×ž×¡×§× ×” ×©×”×‘×¨×™×™×ª× ×ž×“×‘×¨×ª בהבטה, קשה ×ותה קושיה, מדוע בעל הבית צריך לומר טול מה שעשית בשכרך, ×™×מר לו ×œ× ×תן לך כלו×, ×›×™ ×œ× ×¢×©×™×ª לי כלו×.

ב. רב נחמן מעמיד ×ת ×”×‘×¨×™×™×ª× ×‘×”×‘×˜×”, ולכן השוכר ×œ× ×—×™×™×‘ ×ª×©×œ×•× ×›×œ×©×”×• לפועל. מב×ר רשי בהבטה - כגון ששכרו לשמור ×ו להשליך מעליה ל×רץ ש×ין ×›×ן הגבהה.

וקשה לי.

וכי ××“× ×©×©×•×›×¨ פועל לסלק ×¢× ×¤×™× ×©× ×¤×œ×• על גגו, ×ינו צריך ×œ×©×œ× ×œ×• עבור עבודתו, ×× ×”× ×™×§×•×™ נעשה על ידי שהפועל דוחף החוצה ×ת ×”×¢× ×¤×™× ×‘×œ×™ להגביה×?

וכי ××“× ×©×™×©×›×•×¨ פועל שיעמוד ליד ×¢×¥ הפקר שעומד ליפול, כדי להזהיר ×ת ×”×× ×©×™× ×©×œ× ×œ×”×ª×§×¨×‘, ×œ× ×™×”×™×” ×–×›××™ לקבל שכר מהשוכר, ×›×™ ×”×•× ×¨×§ שומר על ×¢×¥ הפקר?

וכי ××“× ×©×™×©×›×•×¨ פועל ×¢× ×˜×¨×§×˜×•×¨, שיפלס לו מעבר בתוך יער על ידי דחיפת ×”×¢×¦×™× ×œ×¦×“×“×™×, ×œ× ×™×”×™×” ×–×›××™ ×œ×ª×©×œ×•× ×›×™ ×”×¢×¦×™× ×”× ×”×¤×§×¨?

×’. רבה מסביר ×©×—×›×ž×™× ×‘×ž×©× ×” של שומרי ספיחין, ×¡×•×‘×¨×™× ×©×”×‘×˜×” קונה בהפקר, ולכן ×“×•×•×§× ×× ×”×©×•×ž×¨ מקבל שכר, ההבטה שלו קונה לציבור, כמו שהשוכר פועל ×œ×ž×¦×•× ×ž×¦×™×ות - בעל הבית קונה, ×›×™ יד פועל כיד בעל הבית. ×בל ×× ×™×©×ž×•×¨ בחינ×, ההבטה שלו ×œ× ×§×•× ×” ×ת ×”×—×™×˜×™× ×œ×¦×™×‘×•×¨, ×›×™ המגביה מצי××” לחבירו, ×œ× ×§× ×” חבירו.

וקשה לי:

העובדה שהפועל עובד על פי ×”×¡×›× ×צל בעה"ב, ×”×™× ×–×• שהופכת ×ת ידו להיות כיד בעל הבית, ×•×”×•× ×יננו רק שליח. מה ×–×” משנה ×× ×”×•× ×ž×§×‘×œ שכר עבור עבודתו ×× ×œ×ו?

וכי שליח שיקבל שכר עבור עבודתו יחשב כיד בעל הבית? המבחן ×ינו תלוי בתשלו×, ××œ× ×‘×¡×•×’ הקשר שנוצר ביניה×. הפועל ×‘× ×œ×¢×‘×•×“ ×צל בעל הבית והשליח רק ×‘× ×œ×‘×¦×¢ שליחות, ולכן ×ין ידו נחשבת כיד בעל הבית.

בתודה ובברכה,

מיכ×ל הכסטר

2. הכולל משיב:

שלו×

×. המהרש"× ×¤×™×¨×© שלפי ×”×ž×¡×§× × × ×™×—×, ×›×™ ב×מת חייב ×œ×©×œ× ×œ×¤×•×¢×œ ××¢"פ ×©×œ× ×§×™×‘×œ ×›×œ×•× (שהרי עשה לו שירות, וכמו שכתבת ב×ות ב), ×ך מכיוון ×©×œ× ×§×™×‘×œ לידיו מ×ומה יכול לומר טול מה שעשית בשכרך, כלומר ×”×•× ×‘×מת חייב לו שכר פועל ×ך יכול לבצע ×ת התשלומין ב×ותו חפץ שהפועל עשה, מ×חר שהשוכר ×œ× ×§×™×‘×œ ×›×œ×•× ×œ×™×“×™×•. ×בל לפי ההו"× ×©×”×¨×הו בשל חברו, בהכרח חברו ×©×”×•× ×‘×¢×œ המל××›×” צריך לשל×, מ×חר שקיבל לידיו ×”× ××” והשבחה בנכסיו. ועל ×–×” הקשו התוס' ש×× ×›×Ÿ יכול השוכר לומר ×œ× ×תן לך כלו×.

ב. לכ×ורה נר××” ×›× "ל, שווד××™ חייב לשל×, ××œ× ×©×ž×©×œ× ×œ×• במל××›×” עצמה, הו×יל ×•×œ× ×–×›×” בה. ו××•×ž× × ×× ×˜×•×¨×— המל××›×” שווה יותר מהחפץ של הפקר, ×™×”×™×” חייב לשל×.

×’. נר××” שפירוש דברי ×¨×‘× ×”×•× ×©×”×”×‘×˜×” קונה לפועל ×ת ההפקר, וכשמקבל שכר ×”×•× ×ž×§× ×” לציבור ×חר כך יפה יפה. ו×× ×œ× ×™×§×‘×œ שכר ×—×•×©×©×™× ×©×œ× ×™×ž×¡×•×¨ לציבור יפה יפה, ×›×™ ×”×•× ×ž×¨×’×™×© שזה מגיע לו.

יוסי בן ×רזה