דקדוק בלשון התוספות
תוספות ד"ה על גביהן דלתות. מאן דאמר בפ' קמא דגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כ"ג (דף נה.) ובפ' בכל מערבין (עירובין דף ל:) ובפ' בתרא דחגיגה (דף כה.) אהל זרוק לא שמיה אהל סבר כר' יהודה דאמר בריש הישן (סוכה דף כא.) לא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסן רחבה והתם טעמא משום דכתיב קרא (איוב י) ובעצמות וגידים תסוככני אע"ג דבעלמא אהל שאינו עשוי בידי אדם לא שמיה אהל ומיהו רבי יהודה ודאי סבר שמיה אהל דהא קא אמר טעמא מפני שדעתו של תינוק גסה עליו
יש להעיר מדוע ציינו התוספות לכל הני מקומות ולכאורה בחדא סגי. ועוד יש להעיר מדוע לא ציינו לעירובין בתחילה, והכי הול"ל עירובין חגיגה גיטין נזיר. ועוד קשה מדוע אצל עירובין כתבו "בכל מערבין" ובהשאר כתבו שם המסכת. וצ"ע בכל זה.
ועיין תוספות סוכה כא ד"ה מביאין בא"ד מאן דאמר בגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כהן גדול (דף נה.) ובפ' בכל מערבין (דף ל:) ובפרק בתרא דחגיגה (דף כה.) דאהל זרוק לא שמיה אהל לחוץ בפני הטומאה מצי למימר דסבר לה כרבי יהודה דאמר בשמעתין לא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסותיהן רחבות ואע"פ שגם הם אהל זרוק מ"מ בדידהו גלי רחמנא דחשיבי אהל כדדרשינן מדכתיב (איוב י) ובעצמות וגידים תסוככני ומיהו לר' אליעזר דלקמן ודאי קשה דמפרש טעמא דשוורים משום דמגינים על הרועה שלהם וקושיא דמטה משני משום דהויא אהל עראי ולהאי טעמא קשה היכי עבדינן למ"ד אהל זרוק לא שמיה אהל דאפי' שידה תיבה ומגדל לא חייצי
וצ"ע כנ"ל.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) לענ"ד י"ל שתוס' ציינו לכל הני מקומות כי רצו שהתלמידים ידעו כל המקומות בש"ס שמובאת הסוגיא של אוהל זרוק וגם שנדע שזו אינה סוגיא צדדית אלא סוגיא שמופיעה בהרבה מקומות וצריך להיות בקי בסוגיא זו.
ב) באמת צ"ע למה לא ציינו המסכתות לפי סדר הש"ס, אבל אולי י"ל ע"פ תוס' ב. ד"ה שנים שרבי לא היה לומד כסדר אלא כמו שהיו חפצים התלמידים, ואולי גם בזמנם של בעלי התוספות לא היו לומדים כסדר הש"ס. לכן תוס' הביאו המסכתות כסדר שלמדו אותם בישיבה שלהם, וצ"ע.
ג) נלע"ד שלא ציינו מס' עירובין כי השם של המסכת רמוז בשם של הפרק בכל מערבין לכן אין צורך לכתוב גם עירובין וגם בכל מערבין.
ד) נראה באמת שיש איזה העתקה במידה מסויימת או שבעל התוס' בזבחים העתיק מתוס' סוכה או להיפך וצ"ע.
כתיבה וחתימה טובה
דוד בלום