שמואל דוד ברקוביץ שואל:
לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א אחדשה"ט
קי:
לירקונא תרין בשיכרא ומעיקר ואי לא לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא ולישתי ואי לא לייתי מוניני דקמצי ואי ליכא מוניני דקמצי לייתי מוניני דנקירי וליעייליה לבי בני ולישפייה ואי ליכא בי בני לוקמיה בין תנורא לגודא
רש״י ד״ה ואי לא - דלית ליה אי נמי עביד ולא אהני:
לכאורה קשה מדוע חוזר ומפרש כאן מה שכבר פירש בתחילת הסוגיא בדף קט:
ונראה שכוונתו שלא נטעה ונפרש ׳אי לא׳ היינו דלא אהני דוקא דאת״ל הכוונה דלית ליה הול״ל ׳אי ליכא׳ ודו״ק
אולם זה קשה לי מנא ליה לרש״י שאף כאן הכוונה ב׳אי לא׳ הוא דלית ליה, אולי הכוונה רק שלא מהני וצ״ע.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
הכולל משיב:
כך הסברא נותנת.
יוסי בן ארזה