קט: שולחן של מקדש של פרקים היה. וברשב"ם השולחן הטהור מכלל דאיכא טמא. הנה בחגיגה שם פליגי רבי יוחנן וריש לקיש אם המסגרת למעלה היתה, וממילא השולחן היה ככל כלי עץ שיש לה בית קיבול ומקבלת טומאה, או למטה היתה, ולא בית קיבול להשולחן, אלא דילפינן מקרא דטבלא המתהפכת טמאה, ולפי ר"ל דילפינן מקרא בהכרח היתה מפרקים, וא"כ להרשב"ם דאייתא הכא ר"ל צ"ע דבלאו הכי היתה של פרקים?
לדעת הרי"ף דכוונת הגמרא דכל אחד מצוה בפני עצמה היא היינו דמרכים עליה ברכה בפני עצמה, צ"ע דבפורס מפה ומקדש לא מצינו מאן דמחייב לברך בפה"ג - ואף הרמ"א דפסק כמו הרי"ף לא חלק על המחבר התם?
שווארץ
א) לא נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם המסגרת למעלה, אלא זו מחלוקת תנאים במנחות צו: אבל בחגיגה כו: ס"ל לריש לקיש שהשולחן טמא משום שהוא מיטלטל מלא וריקן.
ב) עי' חק יעקב סי' תעד סק"א מה שהקשה מלעיל סי' תע"א ס"ג.
שו"ר בגר"ז סוס"י תע"א (והובא במ"ב שם ס"ק כא ושעה"צ ס"ק כד) שכתב ולפי מנהג מדינות אלו שיתבאר בסי' תע"ד צריך לברך בין על כוס ראשון בין על כוס שני, עיי"ש. הרי שהגר"ז ומ"ב ס"ל שלפי המנהג שלנו אנחנו חולקים על המחבר סוס"י תע"א.
שבוע טוב
דוד בלום
כ' הגאון הגדול ר' דוד שליט"א
תוגה רבה על התשבות.
המחלוקת אכן הוא במנחות ולא בחגיגה, וכמו שתכבת, ולמידם מן "הטהור" שהיא יכולה להיטמאת.
והנה למ"ד מסגרתו למטה, בהכרח היה של פרקים, ולכאורה סוגיא דילן נקט כמ"ד מסגרתו למעלה, ולמידם מן הטהור שהיו מגביהים אותה לעולי רגלים.
ב) כוונת הגר"ז המשנה ברורה הוא דוקא לגבי ליל פסח, אמנם בסי' רע"א לא מצינו מאן דהוא דפליג על דברי המחבר.
א) עי' מלבי"ם פ' תצוה כה:כה (עה"פ ועשית לו מסגרת) שכתב שרב אשי שאמר שלחן של מקדש של פרקים הוה סובר שמסגרתו למעלה היתה, עיי"ש. וזה נראה להיפך מדברי כתר"ה שליט"א.
ב) בליל שבת אין עצם המצוה בקידוש על יין דוקא שהרי אם אין לו יין יקדש על פת כמ"ש סי' רע"ב ס"ט. אלמא ששבת שונה מד' כוסות בפסח שהרי ברור שיש מצוה בד' כוסות של יין דוקא או חמר מדינה.
חודש טוב
דוד בלום
לכ' הרב בלום,
כתבתי "הנה למ"ד מסגרתו למטה, בהכרח היה של פרקים, ולכאורה סוגיא דילן נקט כמ"ד מסגרתו למעלה, ולמידם מן הטהור שהיו מגביהים אותה לעולי רגלים" וכדמומני שזה בדיוק דברי המלבי"ם.
מה שכתבת בנוגע לליל שבת הן הן דברי החק יעקב שציינתם
א) המלבי"ם כתב שאם מסגרתו למטה היתה היה יכול לטבול את השולחן באלכסון במקוה כשהשולחן שלם בלי לקפלו כלל ומאחר שרב אשי הסיק ששולחן של מקדש של פרקים הוה, בע"כ שא"א להכניס השולחן למקוה כשהוא שלם, וזה יתכן רק למ"ד מסגרתו למעלה היתה, עיי"ש. הרי שהמלבי"ם כתב שלמ"ד מסגרתו למעלה היתה בעכצ"ל שהיה של פרקים, וזה היפך ממ"ש כתר"ה שליט"א שלמ"ד מסגרתו למטה בהכרח היה של פרקים, עיי"ש היטב במלבי"ם.
ב) החק יעקב סי' תע"ד סק"א כתב רק לענין ליל הסדר לא לענין ליל שבת של כל השנה. [יש ט"ס בדברי החק יעקב ברוב דפוסי השו"ע ובמקום ס"ס תע"ה צ"ל ס"ס תע"א]
יישר כח גדול
דוד בלום