אהרן ברכה שואל:
למה הגמרא שואלת קושיא קודם ממת ואח"כ מהחמה? לכאורה יש כלל של ראשון ראשון אחרון אחרון אא"כ יש סיבה. באמת נראה שרש"י ז"ל נתן תרוץ לזה מכיון שסובר שהיו יכולים לקיים ג"כ מת כמחלוקת ולכן יש סיבה לאחר אותו. אולם בתוס' מביא דעת ר"י ולדעתו נשארת השאלה. שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה הי"ו, מילן יע"א, אטליא
הכולל משיב:
הקושיא היתה על שניהם, אלא שמתחילה היה תירוץ על מתו אליבא דכו"ע, ורק אח"כ שנשארה הקושיא חמתו אחמתו הוצרכו לומר הא ר"י הא ר"ש.
יב"א