לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
בבא מציעא דף ק. אמאי יחלוקו וליחזי ברשות דמאן קיימא וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה א"ר חייא בר אבין אמר שמואל בעומדת באגם שפחה נמי דקיימא בסימטא
וברש"י בסימטא קרן זוית הסמוכה לרחבה מוכרין בה "בהמות ועבדים"
וקשה לי דא"כ מדוע לא תירץ הגמרא חד תירוץ "דקיימא בסימטא"
וצע"ק
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויץ
אולי י"ל ע"פ תוס' רא"ש כאן וז"ל, הוי מצי לשנויי דקיימא ברשות הרבים אלא שאין דרך בהמה ושפחה להתעכב שם כמו באגם וסימטא, ע"כ. ולמדנו מדברי הרא"ש שהגמ' מיירי בדבר המצוי, וא"כ אע"ג שמוכרים גם בהמות וגם עבדים בסימטא מ"מ אינו מצוי כ"כ שבהמה מתעכבת בסימטא. לכן הגמ' נקטה שהבהמה עומדת באגם והשפחה עומדת בסימטא כי זה אורחא דמילתא.
יישר כח על ההערה החשובה.
א גוט שבת
דוד בלום
יש להוסיף שהספק בסוגיין הוא אם ילדה לפני הקנין או אחרי. והנה אע"פ שמביאין בהמה לסימטא בשביל הקנין, מ"מ אין משאירים אותה בסימטא בלי שהבעלים ישמרו עליו שם. ומכיון שלא מצוי בהמה בסימטא בלי שיש גם אנשים שם היו יכולים לראות מתי הבהמה ילדה, לכן הגמ' מעמידה שהבהמה עומדת באגם. משא"כ עבדים מסתבר שמצויי שהם בסימטא לבדם ויתכן שלא היו עדים כשרים יחד איתם שיכולים להעיד אם הלידה היתה לפני או אחרי הקנין. לכן הגמ' אוקי שהשפחה קיימא בסימטא.
שבוע טוב
דוד בלום
עיין תוספות ומהר"ם ונחלת ישראל.