אהרן ברכה שואל:
לא מובן מנין הלמוד מהפסוק, דבפרק המצויין בפ"ה דויקרא לא מצאתי אותו פסוק אלא רק כיו"ב [ויקרא פרק ה
פסוק טו]: נֶפֶשׁ, כִּי-תִמְעֹל מַעַל, וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה, מִקָּדְשֵׁי ה': וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ לה' אַיִל תָּמִים מִן-הַצֹּאן, בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף-שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל-הַקֹּדֶשׁ--לְאָשָׁם. אולם לפי פסוק זה אינה מובנת לי בק"ד דרשת הפסוק, וצ"ב. שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה
מילנו, איטליה
הכולל משיב:
הדרשה היא מכך שרק באיל מצינו שהצריך הכתוב שני שקלים (- שני סלעים) מכלל שבכבש בן שנתו אין צריך (ועתוס' שאף סלע א"צ מדאוריתא אלא כשר בכל דהו).