שלום,
אני עכשיו לומד משניות עירובין, יתכן ומה שלא הבנתי זה משום שלא למדתי דברי הגמ' ורק דברי המשנה ומפרשיו. בפרק י' (המוצא תפילין) משנה ה' "לא יעמוד אדם ברה"י וישתין ברה"ר, ברה"ר וישתין ברה"י, וכן לא ירוק," וכתב הרע"ב שאם השתין חייב חטאת. לא הבנתי הרי לכל היותר לכאו' אין זה אלא מלאכה שא"צ לגופה א"כ למה חייב חטאת.
שם משנה ו', קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים, וכתב הרע"ב שבמג' מפרש דקולט דוקא אבל לא יצרף ויחבר פיו דהוי כמוציא מרה"י לרה"ר. לא הבנתי הרי ברישא של אותו משנה שנינו לא יעמוד אדם ברה"ר וישתה ברה"י וכתב הרע"ב דה"מ בכלים שהם צריכין לו אבל בכלים שאין צריכין לו מותר ואפי' לא הכניס ראשו ורובו ברה"ר, א"כ הכא נמי למה אסור לו לעמוד ברה"ר ולחבר פיו ולשתות.
אבי לנץ
ארה"ב
שלום וברכה,
א) אכן כוונת הרע"ב שחייב לרבי יהודה המחייב על מלאכה שאינה צריכה לגופה. כך מפורש ברי"ף.
ב) ברישא מדובר שהמים לא נעקרו מהרשות האחרת ולכן אין זה דומה כלל להוצאה והנידון הוא רק שמא יכניס את הכלי מרשות לרשות. כאן כיון שהמים באים מהגג אל פיו הדבר נראה כהוצאה.
בברכה.
יוסי בן ארזה