מנא הני מילי אמר ריש לקיש דאמר קרא וסמך אהרן את שתי ידו כו' למה לי למכתב ידיו ידיו "אקשי ליה עשרים וד' ידיו" (ויקרא ז, ל) "ידיו תביאנה" (דברים לג, ז) "ידיו רב לו" (בראשית מח, יד) "שכל את ידיו" כו'
עיין בנמוקי הגרי"ב מש"כ בכוונת הגמרא "אקשי ליה כ"ד" וע"ע מלבי"ם ועוד.
אולם לי קשה מדוע נקט אלו פסוקים דוקא. גם קשה מדוע נקט קרא דבראשית לבסוף, וצ"ע.
שמואל
לייקווד
לענ"ד י"ל שנקט ברישא הפסוק ידיו תביאנה כי זה הפעם היחידה בחומש שכתוב ידיו אצל קרבנות והרי כאן בסוגיין איירי בדיני קרבנות. אח"כ הביא קרא ידיו רב לו כי רצה לרמז שכתוב הרבה פעמים בתנ"ך ידיו (עי' נמוקי הגרי"ב שנמצא בתנ"ך יותר מכ"ד), וזה נרמז בתיבות רב לו. והוא סיים ריש לקיש עם הפסוק שכל את ידיו כי רצה לרמז שרבי אלעזר התחכם בזה שלא אמר השמעתא משמיה דר"ל, ולכן סיים עם קרא זה אע"ג שהוא פסוק בבראשית כי פסוק זה הוא סוף התוכחה של ריש לקיש לרבי אלעזר.
[ועי' גם מכות ה: שרבי אלעזר לא אמר השמעתא משמיה דר' יוחנן ולכן הסתכל ריש לקיש על רבי אלעזר בפנים זועפות]
כל טוב
דוד בלום
יישר כח. לא הבנתי מש״כ בסוף דבריך.
אני חשבתי לומר על דרך של פרשב"ם לבראשית מח:יד, וז"ל שכל את ידיו כמו שכל שהוא לשון אדם מעוקם ונפתל, ע"כ. ולפ"ז שכל את ידיו פי' שעשה דבר לא ישר ובזה שהביא ריש לקיש קרא זה רמז תוכחה לרבי אלעזר שעשה דבר לא ישר בזה שלא אמר השמעתתא בשם ריש לקיש. ועי' גם אברבנאל בבראשית שם שפי' שכל כמו סכל כלשון ועתה הסכלת עשו.
ויש חיזוק לזה כי גם במכות ה: מצינו שריש לקיש הוכיח את רבי אלעזר על זה שלא אמר דבר בשם אומרו.
בהצלחה רבה
דוד בלום