א)

1) קושית כתר"ה היא קושית מהר"ץ חיות וז"ל איך לא ידעה אשתו בבירור מספר שנותיו שהיה מונח בעליה, ע"כ.

2) אמנם לענ"ד י"ל שכאן לימדו אותנו חז"ל הכלל שכתוב ברבינו חננאל לעיל סוף כג: לעולם למד לשונך לומר איני יודע ואע"ג שזה נראה מוזר שנקבע לדורות בגמ' שאשתו של רבי אלעזר ברבי שמעון לא ידעה בדיוק כמה שנים בעלה היה מונח בעלייה, מ"מ עדיף לומר כן מלהגיד מספר בערך אם באמת לא יודעים.

3) ואולי י"ל שגם בקרוב לימינו יכול להיות דבר כזה דעי' םפר "מרן הרב שך" תולדות חייו של הגרא"מ שך זצ"ל (מאת הרב אשר ברגמן) עמ' 47 וז"ל שנות הלימוד בישיבה קטנה היו של לימוד אחד רצוף כל שנה היתה דומה לחברתה ללא שום שינוי, רק המסכתות התחלפו .... סיפר הרב שך לימים שכמעט שכחנו את עצמנו "זכורני שבהיותי בגיל שלש עשרה אכלתי ימים אצל אחד מבעלי הבתים שבפונוביז'. פעם אחת...פגשתי את אותו בעל הבית ושאלתיו 'שמא זוכר מר כמה זמן עבר מאז שאכלתי אצלו?' 'כבר עברו מאז שנתיים ימים' השיב הלה מיד. סיים הרב שך "לפתע התברר לי שאני כבר בן חמש עשרה"!

4) אולי י"ל בטח אלמנתו של ראב"ש היתה עמוסה בעבודה ובמעשי חסד ולכן לא זכרה בדיוק כמה שנים עברו.

ב) "קרובין" שבגירסתנו ברש"י פי' שבירי היה קרוב למקומו של ראב"ש. "קרוביו", אולי פי' שהיו קרובי משפחה של ראב"ש גרים בבירי, ו"קבורים" י"ל שהיה שם בית קברות שהרבה מבני המקום היו קבורים שם.

ראיתי בארטסקרולס שוטנשטיין שמ"ש בהג' הב"ח קבורים פי' קברנים פי' שהיו בבירי אנשי חברא קדישא שיכלו לקבור את ראב"ש.

דוד בלום