א) בפירוש הרב קורנפלד שליט"א מתרצים קושית גליון הש"ס ואומרים כי הגמרא דידן הולכת על פי רבנן ורש"י לעיל בדף ע"ה ב' הולך ע"פ סומכוס ועם זה מתרצת קושיית הרב איגר כי הטעם שמביא רש"י על עדות שאי אתה יכול להזימה הוא רק לפי סומכוס שאומר שעדות שאי אתה יכול להזימה הויא עדות, רק שהיא לא נאמנת וכו'.
עכשו לא מובן לי בכלל תירוץ הרב קורנפלד כי אדרבה ע"פ רבנן שעדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות ולכן מ"מ אי אפשר לדון לפיה קיימת הקושיא היאך הגמרא מביאה ענין טרפה שלא דומה לעניננו: בענין טרפה, הוא לא נהרג כי אין עדות בכלל ואי אפשר להרוג בלי עדים! לכן נ"ל שאדרבה הקושיא עוד יותר חזקה אם הולכים אחרי רבנן!
ב) אני שואל עוד בסוגייתנו, למה אומרים "טרפה שהרג את השלם": מה שונה אם הרג שלם או אם אפלו הנהרג הוא טרפה? תודה מראש על התשובות.
דוד
David, Milan, Italy
א) נראה מקושייתך שלא הבנת תירוצו של ר' קורנפלד. הרב תירץ שלפי סומכוס הפסול הוא בעצם הנאמנות של העדות, ולכן לפי סומכוס קיים קושייתו של רעק"א. אולם לפי הרבנן אין פסול בעצם הנאמנות של העדות, אלא מסיבה צדדית דהיינו גזירת הכתוב שצריך ז' חקירות כדי שיהי' אפשר להוכיח שעדותם שקר. אם לא הי' לנו הגזירת הכתוב, לא היינו פוסלים העדות כלל וכלל. ולכן בעצם הוא משפט אחד, ולא הורגים הטרפה מטעם הגזירת הכתוב.
ב) עי' ברמב"ם הל' רוצח (פ"ב ה"ז) שפסק דמי שהרג את הגוסס בידי אדם (היינו מי שכבר הכוהו עד שנוטה למות) אין ב"ד ממיתין אותו. ואפשר דלכן כתב הגמ' כאן "שהרג את השלם."
החותם בברכת התורה,
יעקב מנטרוז