לכבוד הגאונים שליט"א
א) רש"י פב. ד"ה נקייה וקלה מפרש בגמרא שפיר.
כאילו נותן הסכמה לגמרא ... האם מצינו עוד פעמים שכתב רש"י "שפיר" וגם סוף הרש"י אינו מובן דמה כוונתו בזה
ב) רש"י פב: שנאמר כו' ורעננים יהיו וגו'
לכאורה הוא סוף הפסוק ומדוע כ' וגו'.
שמואל דוד בערקאוויץ, לייקווד
לכבוד ידידי רבי שמואל דוד שליט"א, אחדשה"ט,
א) עי' רש"י ריש פרשת קרח וז"ל פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא ועי' דברי דוד שם לבעל הט"ז שהקשה על רש"י מעירובין סד. דכל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה מאבד הונה של תורה.
ב) יש לפרש ע"פ המעשה הידוע עם הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל שלעת זקנותו ביקשו ממנו להיות משגיח רוחני בישיבה בכפר חסידים והתייעץ עם החזו"א וטען ר' אליה שבגיל שלו אין לו כח להתחיל במשרה חדשה של הרבצת תורה.
בירך אותו החזו"א "עוד ינובון בשיבה וגו'" אבל הוסיף החזו"א שבפסוק שאחרי זה כתוב "להגיד..." וזה מלמד אותנו שגם בזקנה יש חיוב עדיין להגיד שיעורים ושיחות מוסר! נמצאנו למידים מהרש"י האחרון במס' קידושין שאע"פ שסיימנו קידושין מ"מ צריך להמשיך ולהגיד שיעורים במס' בבא קמא!
בהצלחה רבה
דוד בלום
בס"ד יש כאן ביאור לפענ"ד ע"פ הפשט על מ"ש רש"י "מפרש בגמ' שפיר"
קודם כל יש לדעת שכוונת רש"י תמיד לעזור לנו להבין את מהלך המשנה והגמ' והוא רוצה שנוכל להמשיך בלימוד הדברים ולא יהיה לנו קושי בפשט שמפריע לנו מלהמשיך
א. לכן כשאנו לומדים במשנה ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה זה בעצמו דבר לא כ"כ מובן כי ע"פ פשוטו היה משמע שהעיקר בחיפוש אומנות הוא נקיון גשמי שלא ללכלך הגוף והבגדים וגם היה אפשר לומר שקלה פי' שהמשנה מלמדת אותנו להיות עצלנים והעיקר לא לעבוד קשה וזה קצת תמוה.
ב. לכן רש"י מרמז לנו במ"ש מפרש בגמ' שפיר שבאמת הרבה מונח במילים הקצרות של רבי מאיר כי קשה לבאר בשתי מילים איך לבחור מקצוע לכן רש"י מדגיש שאנו זקוקים להסבר יותר רחב בזה וזה ינתן לנו בגמ'
ג. לכן אפשר לומר שמ"ש רש"י מפרש בגמ' שפיר הכוונה "מפרש בגמ' היטב" דהיינו שרש"י אומר לנו שמ"ש במתנ' באמת קצת קשה להבין אבל עלינו להמתין עד שנגיע לגמ' ואז נבין היטב את המשנה כי הגמ' תפרש הדברים באריכות. לפ"ז אין כוונת רש"י לתת הסכמה לדברי הגמ' אלא הוא מדגיש שאין להתרוצץ בשלב הזה להבין המילים המוקשות קצת של המשנה כי אם נחכה עד שנגיע לגמ' נבין הכל בס"ד
כל טוב
דוד בלום
עיין עבודה זרה סב. ברשי. ובגמרא מפרש שפיר
יישר כח על הציון לעוד מקום ברש"י שכותב בגמרא מפרש שפיר.
א) עתה עלה בדעתי שיש להבין הדברים ע"פ מדרש רבה שיר השירים פ"ד סי' י"א עה"פ נפת תטופנה שפתותיך, וז"ל, המדרש ר' יוחנן אמר כל מי שאמר דברי תורה ברבים ואינם ערבין לשומעיהן ככלה זו שעריבה על בני אדם בחופתה נוח לו שלא אמרן, ע"כ. והיינו שיש תמיד להשתדל לומר דברי תורה בדרך יפה.
ב) ועי' ספר מרן הרב שך עמ' 464 בשם הגרי"ז זצ"ל מבריסק שאמר ע"פ המדרש הנ"ל שאל תחשוב שזוהי רק מעלה שתהיה עריבות בדברי תורה אך אין זה לעיכובא, לא היא, שהרי אמרו חז"ל שאם ד"ת אינן עריבין לשומעיהן וגו' נוח לו שלא אמרן.
ג) לכן י"ל שרש"י כותב מפרש לה שפיר לבשר לנו שנהנה מיופי הסוגיא בגמרא.
בהצלחה רבה
דוד בלום
יישר כח גדול. ובאמת הרשב״ם בבבא בתרא כתב הרבה פעמים בגמרא מפרש שפיר וכן מצינו אצל עוד ראשונים.
איך המהרש"א עירובין סד. והט"ז בדרכי דוד ריש פרשת קרח (שס"ל שאסור לומר שמועה זו נאה אפילו בלי לומר גם שמועה זו אינה נאה) יפרשו מה שהראשונים כותבים בגמרא מפרש שפיר?
דוד בלום
אולי אין הכוונה שהגמרא מפרש פשט נאה, רק שהמשנה קשה להבין ובגמרא מפרש שפיר היינו שהגמרא מפרש באופן ברור. ועדיין צריך עיון קצת. ועיין בספר חוף ימים סימן ד.
אולי כוונת כתר"ה שליט"א דהוי כמו שרש"י כתב "בגמרא מפרש היטב" כי המשנה טעונה ביאור רב ע"י הגמ', וכן הוא בקידושין פב: שהגמ' מפרשת באריכות מהי אומנות נקיה וקלה. וכן הוא בסוגיין דלאביי סה. מתנ' איירי דאמר לעיתותי ערב ולרבא איירי מתנ' דאמר ליה העבר לי חבית חבית בפרוטה, ובין לאביי בין לרבא צריך להוסיף במתנ' עוד פרט שאינו כתוב שם להדיא והיינו שהגמרא מפרשת היטב דברי המשנה. ולפ"ז י"ל שמ"ש רש"י בגמ' מפרש לה שפיר אין כוונתו ליופי ולנוי הסוגיא אלא שהגמ' מפרשת כאן יותר באריכות מרוב המקומות, כי הרבה פעמים רש"י כותב "בגמרא מפרש", משא"כ כאן רש"י הוסיף "בגמרא מפרש שפיר" כי משנה זו טעונה יותר ביאור מרוב המשניות שבש"ס.
יישר כח גדול
דוד בלום
כן. זאת היתה כוונתי. אבל סוף סוף קשה קצת מדוע רק בב׳ מקומות אלו כתב כן ועדיין צריך עיון בזה.