לכבוד הגאונים הגדולים בני כולל עיון הדף,
א) פא: חתיכה טמאה שנתערבה בחתיכות טמאות,יל"ע אמאי אינן מטמאים את המשקה שנימוח ממנה, והרי אוכל מטמא משקה,, ובפשטות י"ל דאיירי ברביעי בקדש שאינה מטמא, אמנם דעת הראב"ד [אבות הטומאה ח יא] הוא דאף רביעי בקודש פוסל המשקין, וא"כ צ"ע.
ב) תוד"ה דברי הכל לא תעלה ולפ"ה אתי שפיר, יש לעיין לפי האחרונים דס"ל דדבר שנאסר בשני טעמים אפשר לבטל איסור אחת והאיסור השניה נשאר במקומה - כגון אם אחד הוא דבר שיש לו מתירין וכהנה - א"כ אף לדעת רש"י יש לבטל הטומאה, ולא לבטל עיקר דין קדשים, ויותר לכהנים.
אברהם יוסף שווארץ
א) מאן יימר שהן רטובות באחד משבעה משקין.
ב) יתכן שהתוס' סברו שאף בשני איסורין שאחד יש לו מתירין ואחד אין לו אמרינן דבטל. א"נ אפילו אם בדשיל"מ מחמירים אין להשוות חומרות חכמים זל"ז, ויתכן שהחומרא שהחמירו שלא לסמוך על ביטול בהפסד מועט אינה דומה לדין דשיל"מ אלא היא אמורה רק באופן שעי"כ לא נזדקק כלל לדין ביטול, אבל אם בכל אופן מזדקקין לדין ביטול כדי לבטל איסור טומאה, לא החמירו.
בברכה. יוסי בן ארזה