אברהם יוסף שווארץ שואל:
יומא עז. יחף ממאי מניעלת הסנדל, ... ואימא במנעלים המטלאים, דאי לא תימא הכי ערום, אלא מעתה, מנעי רגלך היחף,
יל"ע דגם הכא נימא שהכוונה הוא מנעי רגלך מיחף ממנעלים המטולאים?
שווארץ
הכולל משיב:
י"ל שהכלל הוא בכל מקום תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת, ולכן אין לנו לחדש איסור עינוי גם בהליכה במנעלים המטולאים אלא דיינו ביחפות ממש שנקראת עינוי. רק הקושיא מיחזקאל היתה שיש להשוות יחף לערום דלאו ממש אלא נעל מטולאת. ועכשיו חזרה הגמרא מלימוד זה, שאי אפשר ללמוד מיחזקאל, אלא לומדים מהקש יחף לצמאה (כמש"כ ר"ח), וממילא נשארת ההנחה שיש לנו לתפוס המועט - יחף ממש ותו לא.
יוסי בן ארזה