לכבוד הרה"ג שליט"א שלום וברכה
א) שם בגמרא. ת"ר היו לפניו מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת. מאי קאמר? אמר עולא הכי קאמר בורר ואוכל לבו ביום, ובורר ומניח לבו ביום, ולמחר לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה רב חסדא: וכי מותר "לאפות" לבו ביום וכי מותר "לבשל" לבו ביום? אלא אמר רב חסדא: בורר ואוכל פחות מכשיעור בורר ומניח פחות מכשיעור וכשיעור לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה רב יוסף: וכי מותר "לאפות" פחות מכשיעור
ויש להעיר,
1) מדוע הביא הגמרא בישול ואפייה דייקא. (ולא שאר מלאכות)
2) מדוע צריך לשניהם ולא סגי להקשות מאחד מהן.
3) מדוע במתקיף לה רב יוסף הזכיר לאפות בלבד ולא בישול וצ"ע
ב) שם בגמרא. היו לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח רב אשי מתני פטור רבי ירמיה מדיפתי מתני חייב רב אשי מתני פטור והא תני חייב כו'
וברש"י והתניא - לעיל חייב ואי בבורר "ומניח" לאלתר, מותר לכתחלה הויא ופטור אבל אסור ליכא:
יש להעיר מדוע כתב רש"י בורר ומניח ולא בורר ואוכל וצע"ק
החותם בכבוד רב, ומצפה לתשובתו,
דב"ש
א)
1) בישול ואפייה הם מלאכות מצויות מאד ולכן מקשה רב חסדא ממלאכות שפשוט לכולם שהם אסורות גם לבו ביום.
2) בישול הוא מלאכה יותר מצויה מאפייה ויתכן שבישול הוא הכי מצוי מכל המלאכות לכן רצון הגמ' להקשות מבישול, אמנם רק אופה נזכר במשנה עג.. לכן רב חסדא לא יכול להקשות מבישול לבד לכן הקשה משניהם.
3) אחרי שרב חסדא הזכיר גם אופה וגם בישול אין כבר צורך להזכיר שתי המלאכות עוד הפעם, לכן הזכיר רק האופה כי רק הוא נזכר במתנ' עג. וכנ"ל.
ב) עי' מהר"ם ברש"י (ד"ה ושדא) דמשמע דס"ל דבורר ואוכל לאלתר ליכא למאן דאמר שיהא אסור אפילו לכתחילה.
כל טוב
דוד בלום
לא הבנתי כוונתו בתירוצו ע"פ המהר"ם ונא להסביר
א. ז"ל המהר"ם ולעיל מזה בד"ה והתניא וכו' פרש"י בעצמו ואי בבורר ומניח לאלתר מותר לכתחלה הוא וכו' ומדפרש"י על המקשה דלעיל כן משמע דס"ל לרש"י דבורר ואוכל לאלתר ליכא למאן דאמר שיהא אסור אפי' לכתחלה.
ב. ביאור הדברים דלעיל בגמ' איתא ת"ר היו לפניו שני מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת, ע"כ. ומהסיפא למדים אנו שיש אופנים בברירה שאסור לכתחלה ויש אופנים שחייב חטאת.
ג. אח"כ איתא בגמ' היו לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח רב אשי מתני פטור, ושואלת הגמ' על רב אשי והא תני חייב. והנה אינו מבואר מאיזה דין בברייתא הגמ' שואלת, האם מבירר ואכל או דילמא מבירר והניח. אבל מפרש המהר"ם אליבא דרש"י שפשוט שאף שיטה לא הוה ס"ד שבורר ואוכל לאלתר אסור אפילו רק לכתחילה, לכן אם יש איזה סברא לומר שאסור לכתחילה זה רק יכול להיות על בורר ומניח. ועל זה פרש"י שגם בורר ומניח לאלתר הוא מותר לכתחילה, אבל רש"י לא הזכיר בורר ואוכל לאלתר כי זה פשיטא טפי שמותר לכתחילה.
שבוע טוב
דוד בלום
למה הברייתא לא קשה לר' ירמיה גם כן?
אביי ביאר לעיל שלפי הסיפא של הברייתא אם בירר והניח לבו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב ורבא אמר שפיר אמר נחמני. הרי שפירושו של אביי הוא הפירוש המקובל, א"כ רב ירמיה שאמר בירר והניח חייב מתאים עם אביי, לכן הברייתא לא קשה לר' ירמיה.
עלה והצלח
דוד בלום