לכבוד הגאונים שליט"א תודה רבה על הכל
רש"י שבת עד וליחשב כותש דהואי במקדש וכו וצע"ק מדוע כתב מקדש ולא משכן כדאיתא בגמרא.
ש.ד. בערקאוויץ
לכבוד ידידי הרב המתמיד והמעמיק הר"ר שמואל דוד בערקאוויטש נר"ו,
במסכת שבת (עד.) איתא, וליחשב נמי כותש [באבות מלאכות], אמר אביי שכן עני אוכל פתו בלא כתישה, ע"כ.
ופירש רש"י וז"ל, וליחשב נמי כותש. חטין במכתשת להסיר קליפתן, דהואי במקדש בסממנין וכו': שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. לכך אף על גב דהואי במקדש ואב מלאכה היא, כיון דתנא ליה דש לא תני לה וכו', וכיון דהוו במקדש וכו' ולא אופה דלא הוה במקדש וכו', אבל כתישה עשירים הוא דלתתי וכתשי לעשות סולת נקיה וכו', עכ"ל.
ושאל מע"כ בחכמה, מאי האי דנקט רש"י הכא לגבי כותש שלומדים ממה שעשו כן "במקדש", והלא בכל מקום לומדים מלאכות שבת ממה שעשו בבנין המשכן, ומקדש מאן דכר שמיה, וצ"ב, עכ"ק.
והנה שאלה גדולה שאלת בני, שהרי בדקתי ומצאתי בכמה סוגיות העוסקות בעניני מלאכת שבת, ובכל מקום מזכיר רש"י שמלאכה זאת או אחרת היתה במשכן, ולא מצאנו בשום מקום אחר שיזכיר רש"י שמלאכה זו היא "במקדש", וכאן הרי הוא כותב כן, ולא עוד אלא שחוזר על לשון זה כמה פעמים בדיבור העוסק בקושיא ותירוץ של הש"ס בענין מלאכת כותש, הלא דבר הוא.
ונראה לבאר כוונת רש"י, בהקדם דברי התוס' בסוגיין וז"ל, שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. וא"ת מכל מקום ליחשיב כתישת סממנין דהוה במשכן, ואף על גב דעני אוכל פתו בלא כתישה לענין סממנים מלאכה חשובה היא, ואומר ר"י דלאו דוקא "אוכל פתו" אלא הוא הדין דעני צובע בסממנים בלא כתישה, עכ"ל.
ומבואר שגם לגבי סממנים נקטינן שיש חילוק בין עשיר לעני, שדרך העשיר לכתוש אבל אין דרך העני לכתוש. ואם זה נכון צריך ביאור, מנין לנו לומר בכלל שבנו את המשכן באופן של כתישת סממנין, אולי לא הקפידו על כך, כיון שזהו דרך עשירים דוקא ואין זה דבר השוה בכל.
וצריך לומר דנקט הש"ס שאומרים "אין עניות במקום עשירות", שאם יש דרך עני ודרך עשיר, או אפילו אם יש דרך רגיל ודרך עשיר, ראוי לבנות את המשכן בדרך של עשירות, וכדאיתא להלן (קב:) דאמרינן "אין עניות במקום עשירות" לגבי בנין המשכן.
ואמנם יש לתמוה באותה סוגיא דלהלן, דהא התם איתא, כל שהוא [במלאכת בנין דתנן "הבונה כל שהוא חייב"] למאי חזיא וכו', אביי אמר וכו' שכן עני עושה פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה קדירה, דכוותה גבי משכן מבשלי סמנין לצבוע יריעות שחסרה מלאכתן עושין פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה יורה קטנה, רב אחא בר יעקב אמר אין עניות במקום עשירות, אלא שכן בעל הבית שיש לו נקב בבירתו וסותמו, דכוותה גבי משכן שכן קרש שנפלה בו דרנא מטיף לתוכה אבר וסותמו, ע"כ.
ומפרש רש"י שם וז"ל, אין עניות במקום עשירות. לא עשו דבר בצמצום אלא הכל מתחלתם דיים והותר: בבירתו. בירה נאה שהוא אוכל ושוכב [שם] מקפיד על חור קטן שבה אם מגונה הוא וסותמו בטיט: דרנא. תולעת: עכ"ל.
ויש לתמוה, איך דוחה רב אחא בר יעקב את דברי אביי מטעם "אין עניות במקום עשירות", שלא יתכן שיעשו מלאכת סממנים במשכן בלי כל הדברים הנצרכים לכך, ומחמת כן הוא מפרש שבנין כל שהוא במשכן הוא כשמתקנים חור שעשה תולעת בקרש על ידי התכת אבר, והא במסכת זבחים (פח.) איתא, כלי שרת שניקבו אין מתיכין לתוכן אבר, ופירש רש"י שם משום דמיחזי כעניות, ובתוס' שם ובשבועות (יא.) ביארו דהיינו משום "אין עניות במקום עשירות", ואם כן איך מתיכין אבר לתוך הקרש לתקן חור שעשה התולעת, והא "אין עניות במקום עשירות", וצ"ע.
ונראה שהבין רש"י שהתירוץ על קושיא זו הוא, שבאמת בבנין המשכן לית לן הך כללא של "אין עניות במקום עשירות", ורק במקדש ממש שייך כלל זה, והביאור בזה הוא, שהרי כל עיקרו של בנין המשכן הוא לבנות מקום שכינה לתקופת נסיעתם ממקום למקום, והרי נסיעה כזאת באהלים בלי בתים ובלי קביעות הרי היא בגדר עניות מצד עצמה, וכעין מה ששנינו במסכת פאה (ה:ד) ואיתא במסכת חולין (קל:) בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני נוטל וכו' עני היה באותה שעה.
ואמנם כל זה בקרשי המשכן, כיון שהם דברים המיוחדים למשכן שלא מצאנו דוגמתם בבית המקדש, אבל בישול סממנים עושים לבית המקדש גם כן, שהרי יש תכלת בפרוכת של בית עולמים, ואם כן אין להקל במשכן יותר מבמקדש, ודוקא בדברים הללו אומרים "אין עניות במקום עשירות" גם במשכן.
וזהו שחילק רב אחא בר יעקב, שמצד אחד אי אפשר חסרון בבישול סממנין משום דאמרינן "אין עניות במקום עשירות", משום דסממנין איכא נמי במקדש, ומצד שני מתיכין אבר לתוך קרשי המשכן אם נעשה חור על ידי תולעת, ולא חיישינן לחומרא של "אין עניות במקום עשירות", כיון דקרשים במשכן איכא ובמקדש ליכא.
ואם נכונים אנו בזה, מיושבים היטב דברי רש"י בסוגיין שכתב כמה פעמים שמלאכת כותש יש בסממנים "במקדש", והקשה מע"כ והא ממשכן ילפינן ומקדש מאן דכר שמיה וצ"ב.
ולפי דברינו יש לומר, שהרי יסוד הסוגיא כאן הן לפי המקשן והן לפי התרצן הוא, שברור לנו שעושים כתישה בסממנים שבמשכן, אף על פי שאין עני כותש סממנים, והיינו משום דנקטינן שסממנים שוים במשכן ובמקדש, ובעניני מקדש הא קיימא לן "אין עניות במקום עשירות", ודוק.
י. ד. הומניק