דף עא.
אמר ״רב כהנא״ אמר ״רב״ חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו כו׳
עיין רש״י שבתחילה נקט ״רב״ ובהמשך נקט ״רב כהנא״ וצ״ע מדוע שינה באמצע פירושו.
ובאמת בכ״מ שמצינו אמר פלוני אמר פלוני יש לעיין מי הוא עיקר בעל המימרא.
רש״י ד״ה חרש - שהיה פיקח כשכנסה וקדושיו קידושין גמורין ותנן ביבמות (דף קיב:) נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית לפי שאין כח בגירושי חרשות להפקיע קידושי חכמה וקאמר רב**
דאם יכול לדבר מתוך הכתב דיודע לכתוב על הקלף כתבו ותנו גט לאשתי אתם פלוני ופלוני ומסר להם פיקח גמור הוא וכותבין ונותנין
ד״ה אלם קאמרת שאני אלם - דכיון דשומע הוא הרי הוא כפיקח לכל דבריו אבל חרש שאינו שומע ואינו מדבר אי לאו דיכול לדבר מתוך הכתב ברמיזה לא מפיק ואי לאו דאשמעינן רב** לא הוה ידענא
רש״י ד״ה חרש המדבר ואינו שומע זהו חרש - ולא זהו חרש שדברו בו חכמים בכל מקום והשווהו לשוטה דזהו כפיקח לכל דבריו כדקתני בהדיא אבל חרש דרב כהנא*** (אינו) לא שומע ולא מדבר
אי קשיא לי - בהא דרב כהנא
הרי יכול להגיד מתוך הכתב - ואם איתא לדרב כהנא ליחייב
אבל לא לגיטין - היכא דקידושיו היו קידושין גמורין ותיובתא דרב כהנא
הוא כותב - גט ואחרים חותמין והיינו כרב כהנא
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
איני יודע אם יש טעם לשינוי, אבל כפי הנראה פעמים רבות רש"י מגוון דבריו פעמים בכה ופעמים בכה, וכמו שהגמרא אומרת בכמה מקומות שהתנא לפעמים נוקט כך ולפעמים כך, לומר שאין הפרש.
יוסי בן ארזה