א) נראה ביאור הדברים בס"ד דהנה בהמשך המשנה תנן דמלק חולין בפנים וקדשים בחוץ מטמא בבית הבליעה כי לא הוה פסולו בקודש. לכן עיקר הענין כאן הוא לפרש למה מטמא בבית הבליעה, ומש"ה רש"י כותב דלא שייכא מליקה בחולין לא בפנים ולא בחוץ דהיינו שמליקה בחולין פסולה בכל מקום וממילא מובן שעושה נבילה ומטמא.

ב) ממשיך רש"י והוא הדין לחולין בחוץ וכאן רש"י קאי על הד"ה שלו דהיינו מ"ש "וקדשים בחוץ", ומשמיענו רש"י שלא רק מלק קדשים בחוץ מטמא כמ"ש במתנ' אלא ה"ה מלק חולין בחוץ מטמא, כי מליקה בחולין לא שייכא בשום מקום. וא"כ מ"ש רש"י וה"ה לחולין בחוץ לא קאי על מ"ש רש"י לפני זה "דלא שייכא מליקה בחולין" כמו שמשמע שהבין כתר"ה, אלא קאי על מ"ש במתנ' "וקדשים בחוץ".

ג) ולפ"ז מובן למה רש"י כתב בדברי הד"ה וקדשים בחוץ כי צריך לכתוב כן כדי שיוכל לומר לנו אח"כ שלא רק מלק קדשים בחוץ מטמא אלא ה"ה מלק חולין בחוץ מטמא.

ד) סיכומו של דבר כוונת רש"י בדיבור זה ללמדנו שמליקה בחולין לא שייכא בשום מקום.

זה נראה דומה למ"ש הברטנורא, וז"ל, דלא שייך מליקה בחולין אלא בקדשים בפנים והמולק חולין בכל מקום או קדשים בחוץ הוי כאילו נוחר או מעקר, ע"כ.

כל טוב

דוד בלום

ידידי הרב יחזקאל פרנקל שליט"א אמר שהטעם שרש"י לא חילק הד"ה הוא משום שרש"י רק עושה ד"ה חדש אם הוא מפרש משהו על הד"ה החדש משא"כ כאן רש"י לא מפרש כלום על וקדשים בחוץ אלא כל הדיבור כאן ברש"י הוא רק לפרש מליקה בחולין, ומוסיף רש"י שלא רק מליקה לקדשים בחוץ עושה נבילה אלא גם מליקה לחולין בחוץ עושה נבילה. אבל אין זה פירוש על קדשים בחוץ אלא פי' על מליקה בחולין.

דוד בלום

עכשיו שרש"י כתב וקדשים בחוץ בד"ה יש יותר טעם למ"ש והוא הדין לחולין בחוץ, כי רש"י מדגיש שלא רק מליקה בקדשים בחוץ מטמא אלא ה"ה שיש בחוץ עוד פסול נבילה ע"י מליקה דהיינו בחולין. א"כ נמצא שאין רש"י מפרש בד"ה הזה "וקדשים בחוץ" אלא הוא מוסיף עוד נקודה כי יש עוד מליקה בחוץ שמטמא ואם לא היה כותב וקדשים בחוץ לא היה יכול ללמד זה.

דוד בלום