בדף סז. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא וכי שכח אחד מן הפנימית ולא עירב אמאי שתיהן אסורות לבטיל בר פנימית לבני פנימית ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו כמאן כרבי אליעזר דאמר אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד, צ"ע דשיטת רבי אליעזר הוא דדנין דביטל בעין יפה, וא"כ ביטולו הוא לכלכ אחד ואחד, אבל אם לא מהני ביטול מחצר לחצר - דחכמים לא תיקנו ביטול בכה"ג - מאי מהני שיטת רבי אליעזר?
אברהם יוסף שווארץ
זו קושית תוס' רבנו פרץ כאן ד"ה כמאן בשם ר"ת מקינון, וז"ל, הא טעמא דר' אליעזר הוי משום דמבטל בעין יפה הוא מבטל ומש"ה הוי כאילו ביטל לכולם והכא אילו ביטל לכולם לא יועיל משום דאין ביטול מחצר לחצר, ע"כ. ותירץ ר"פ בהקדם קושיא אחרת שיש להקשות בסוף סו: דאיתא בגמ' ליבטיל לבני פנימית אין ביטול רשות מחצר לחצר, עיי"ש.
והקשה ר"פ על לשון הגמ' שם הא אין זה ביטול מחצר לחצר דכיון דחיצונה נתנה עירובה בפנימית א"כ יש לה הרגל בפנימית מחמת העירוב וא"כ הוי כאילו דרה בה ותשמיש חד נינהו. ותירץ ר"פ שאין זה מן הדין הא דחשבינן ליה מחצר לחצר אלא משום גזירה בעלמא אטו היכא דהוו ממש מחצר לחצר כגון היכא דהאי תשמיש לחוד והאי תשמיש לחוד.
ועפ"ז יישב רבינו פרץ גמ' דידן סז. דדוקא לר' אליעזר ניחא שפיר הא דקאמר ליבטיל בר פנימית לבני פנימית ותיתי חיצונה וגו' דלר' אליעזר שס"ל שא"צ להזכיר ביטול לכולם א"כ א"צ גם להזכיר בפירוש ביטול לבני חיצונה, ולכן ליכא למיגזר מידי כי כאן אין זה מחצר לחצר ממש כי דרים כולם יחד וכנז"ל, וגם אין לגזור אטו היכא דהוי ממש מחצר לחצר כי כאן אינו מזכיר בפירוש ביטול לבני חיצונה. משא"כ לרבנן שס"ל שצריך לבטל לכל אחד ואחד א"כ כאן יצטרך להזכיר בפירוש שמבטל לבני חיצונה וזה א"א כי אע"ג שאין זה ממש ביטול מחצר לחצר וכנ"ל, מ"מ יש לגזור אטו היכי דהוי ממש מחצא לחצר.
כל טוב
דוד בלום