לכבוד הרב המשיב שליט"א,
שלום וברכה.
בסוף ע"א מובא שיטת רשב"י שאם נפטר כהן והניח אשה מעוברת והניח גם בנים זכרים, שאף עבדי צאן ברזל מותרים לאכול בתרומה, משום דאמרינן סמוך מיעוטא דמפילות למחצה נקיבות וא"כ איכא רובא שלא לפסול העבדים בתרומה.
וקשה לי, שהרי אנן כנראה קיימין בשיטת ר' יוסי דמזכין לעובר, דאל"כ אין עובדת העיבור מונע אכילת העבדים כלל. וא"כ, מה בכך שעתידה האשה להפיל (רח"ל), הרי עכ"פ בשעה זו יש לה עובר, ויש לעובר חלק בעבדי אביו, דמזכין לעובר.
בתודה רבה,
אברהם
ארה"ב
א) לשיטת הרמב"ם, עי' חדושי רבנו חיים הלוי הלכות תרומות פ"ח ה"ד דסבר רשב"י עובר אין לו זכות ממון בנכסים ואין לו אלא שם יורש להפקיע את הבאים אחריו בסדר הירושה מלירש.
ב) אבל לתוספות יש לתרץ על פי תוס' סז: ד"ה אין בשם ר"י דהכא יש להסתפק שמא כבר הוא נפל.
ג) עוד י"ל על פי הרא"ש כאן סי' ג' בשם הרמב"ן שכתב שרבי יוסי הוא דעת יחידאה ומשמע שרשב"י לא סבירא ליה כרבי יוסי אלא לרשב"י אין מזכין לעובר.
בכבוד רב
דוד בלום