הנה בריש יבמות קא מייתי מפסח מילה וחטאת דדחי לא תעשה שיש בו כרת, וקא מסיק דליכא למילף מינייהו דשאני עשה שלפני הדיבור,
והנה יל"ע דאא"ב שאר עשה ליכא למילך מינייהו אבל לכאורה אותה עשין בעצמם יש למילף, וא"כ אמאי בעינן קראי בסו דפסח ותמיד דוחין שבת וקראי דוחין טומאה, מכיון דידעי חד מינייהו ממילא איכא למילף השני ממנו.
שווארץ
זו קושיית הגמ' יבמות ה: וכי תימא נילף ממילה ומתרצת הגמ' מה למילה שכן נכרתו עליה י"ג בריתות.
וכן איתא ג"כ שם מפסח מה לפסח שכן כרת וכן הגמ' מקשה מתמיד ומתרצת מה לתמיד שכן תדיר. הרי הגמ' מוכיחה שא"א ללמוד שנים מאחד כי בכל אחד יש מעלה שאין בשנים האחרים, לכן אין לומר מכיון דידעי חד מינייהו ממילא איכא למילף השני ממנו.
שבוע טוב,
דוד בלום
לא הבנתי.
הקשיתי למסקנת הגמרא התם,
דאי אפשר למילף משלשתן, דמה לשלשתן שכן ישנם לפני הדיבור,
א"כ שאר עשין אי אפשר למילף
והקשיתי,
דמכיון דפסח תמיד ומילה כולם דוחים שבת,
נלמד משלשתן דפסח ותמיד דוחין טומאה שהוא ג"כ כרת?
נראה שבאמת הכל לימוד אחד כמ"ש פסחים עז. שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהם במועדו במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה משמע שפסח ותמיד למדין באותה דרך דדוחין בין שבת בין טומאה.
יישר כח
דוד בלום
לכ' הרב בלום
תוס' בסו. ד"ה מה מועדו נקטו דתרי הסוגיות פליגי אהדדי?
באמת ילפינן פסח ותמיד מהדדי, עי' לקמן סו: אמרי כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת הכי נמי יליף תמיד מפסח לענין טומאה.
בהצלחה
דוד בלום
שאלתי שאלה פשוטה,
הגמרא מביא מקור שתמיד דוחה שבת וילפינן מינה פפסח.
אנחנו גם יודעים שמילה דוחה שבת.
א"כ מאי מקשה הגמרא מנלן דפסח ותמיד דוחים טומאה [וילפינן פסח וממנה תמיד]
תיפוק ליה שמכיון שג' עשין לפני הדיבור דוחין ל"ת שיש בו כרת,
ממילא ידחה גם לא תעשה של הקרבה בטומאה [בלי מקור של "איש נדחה ואין ציבור נדחין"]
לכאו' י"ל ע"פ יומא מו: דשבת הותרה היא בציבור משא"כ טומאה דחויה היא בציבור, ומשמע שיותר קל לדחות שבת מלדחות טומאה, א"כ אין ללמוד טומאה משבת.
יישר כח גדול
דוד בלום
תירוץ זו תולה בדעת רבי היודה ורבי שמעון כדאיתא לקמן עז., ובגמרא כאן מייצי להדיא שיטת רבי יהודה, ולדבריך כל הסוגיא היא בדעת רבי שמעון
נראה שאפילו לרבי יהודה דס"ל טומאה הותרה בציבור מ"מ שבת עדיף כי בשבת התורה אומרת לכתחילה לשחוט קרבנות בשבת, משא"כ טומאה אפילו לרבי יהודה אין התורה רוצה לכתחילה שיהיו טמאים רק שאם יש טמאים הותרה. לכן א"א ללמוד טומאה משבת אפילו לרבי יהודה כי גם ר"י מודה ששבת יותר קל לדחות מטומאה.
כל טוב
דוד בלום