וכולן מתו בפרק אחד - האם הכוונה בשנה א׳ או בכמה שנים? החותם בכבוד , שמואל דוד בערקאוויטש
שמואל דוד בערקאוויטש
שלום רב,
הלשון של הגמ' ביבמות משמע כפשוטו שהיה בשנה א'. לא מצאתי בין המפרשים אלה שאמרו שהיה בכמה שנים. (אמנם, יש קצת משמעות אחרת במדרש קהלת רבה (פרשה יא): "ורבי עקיבא אומר שנים עשר אלפים תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בחיי בין פסח לעצרת..." אבל גם שם אינו מוכרח).
אני אעביר את שאלתך לחברי הכולל בעז"ה.
כל טוב,
ישראל שאו
וכולן מתו בפרק אחד - האם הכוונה בשנה א׳ או בכמה שנים? החותם בכבוד , שמואל דוד בערקאוויטש
שמואל דוד בערקאוויטש
שלום רב,
הלשון של הגמ' ביבמות משמע כפשוטו שהיה בשנה א'. לא מצאתי בין המפרשים אלה שאמרו שהיה בכמה שנים. (אמנם, יש קצת משמעות אחרת במדרש קהלת רבה (פרשה יא): "ורבי עקיבא אומר שנים עשר אלפים תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בחיי בין פסח לעצרת..." אבל גם שם אינו מוכרח).
אני אעביר את שאלתך לחברי הכולל בעז"ה.
כל טוב,
ישראל שאו
א) עי' מדרש רבה קהלת יא:י (עה"פ בבקר זרע את זרעך - קהלת יא:ו), וז"ל, ור' עקיבא אומר שנים עשר אלפים תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכלן מתו בחיי בין פסח לעצרת, ע"כ. ואולי יש קצת לדייק מזה שלא מתו כלן בשנה אחת כי ר"ע רק אמר מתו בחיי, ויותר משמע שזה נפרס על זמן יותר ממושך בחייו לא רק על תקופה מאד קצרה.
ב) ועי' גם מנחות סח: לגבי יהודה בן נחמיה שהשיב את הזקן רבי טרפון ואמר לו רבי עקיבא תמהני אם תאריך ימים, ועיי"ש בגמ' שמשמע שיהודה בן נחמיה מת בין פסח לעצרת. והנה משמע קצת בגמ' שיהודה בן נחמיה היה תלמיד של ר"ע, וא"כ צ"ל שלא מת יהודה בן נחמיה יחד עם שאר תלמידי ר"ע דא"כ רבי יהודה ברבי אלעאי לא היה צריך לשאול יהודה בן נחמיה היכן הוא, עיי"ש, כי אם נאמר שכל תלמידי ר"ע מתו בשנה אחת הרי כולם היו יודעים שמתו כל תלמידיו, וצ"ע בזה.
בהצלחה רבה
דוד בלום
יישר כח גדול.
הנה גיסי שליט״א רצה לדייק מלשון המדרש - אמר רבי עקיבא וכולן מתו ״בחיי״ כו׳ שמשמע קצת שמתו בכמה שנים. (וכמו שכתבת).
ועיין ספר שיחת יצחק , צירפתי צילום
וכן משמע קצת לשון הגמרא ״בפרק אחד״ מפסח עד עצרת.
והנה ז״ל רבי אריה לייבוש בולחובר זצ"ל בעל שו"ת שם אריה (סי' י"ד) "ונראה לי בישוב דבר זה, דהא דאמרינן בש"ס שכולם מתו בפרק אחד, ומפרש אח"כ שכולם מתו מפסח עד עצרת, אין הפירוש שבשנה אחת מתו כולם בזמן הזה מפסח עד עצרת, רק דהכי פירושו, דבאמת מיתתם נמשכה כמה שנים ובכל שנה ושנה מתו מקצתם, רק שכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת, היינו שבפרק זה מתו בכל שנה ושנה, וכיון שעבר זה הזמן כבר היו בטוחים שלא ימותו באותה שנה. וזה כונתם שכתבו שבו פסקו למות תלמידי ר"ע, שלא היו מתים רק עד ל"ג בעומר. לכך עושים יום זה ליו"ט, כי כשבא ל"ג בעומר כבר היו בטוחים מן המיתה כל השנה והיו שמחים, לכך גם עכשיו אנו עושים יום זה ליום משתה ושמחה כי בו פסקו מלמות בכל שנה, ואף שאח"כ מתו כולם מ"מ מתחילה נקבע יום זה ליו"ט בכל שנה"
ועיין בספר אהל משה , צירפתי צילום
אולי יש להביא סיוע קצת לשו"ת שם אריה סי' י"ד שלא מתו כולם בשנה אחת, דעי' מדרש תנחומא פרשת חיי שרה סי' ו' וז"ל מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כלם, ע"כ. והנה זה סותר ליבמות סב: שהיו לו שנים עשר אלף זוגות תלמידים, אלא אולי י"ל שהמדרש תנחומא מדבר רק על השנה הראשונה שהתחילו למות תלמידיו, וצ"ע.
יישר כח גדול,
דוד בלום
והנה מהר״ם בנעט כתב בשו״ת הר המור שמלשון הברשית רבה יש לדייק שלא מתו בשנה א׳.
אשמח בביאור כוונתו
הנה בשו"ת הר המור (סי' ז ד"ה ובעיקר) כתב שמשמעות בראשית רבה פ' ס"א (עה"פ ויוסף אברהם) שלא מתו תלמידי ר"ע בשנה אחת ובאמת קשה להבין מה ראה מהר"ם בנעט בבראשית רבה טפי ממ"ש ביבמות סב: ואולי דייק המהר"ם בנעט שיש שינוי בין לשון הגמ' לבין לשון ב"ר כי ביבמות סב: כתוב וכולן מתו בפרק אחד משא"כ בבראשית רבה סא:ג כתוב וכולן בפרק אחד מתו. הרי שבב"ר הקדים פרק אחד לתיבת מתו ואילו בגמ' הקדים מתו לפרק אחד וא"כ במדרש משמע שהעיקר הוא פרק אחד היינו שהזמן של הפרק שבין פסח עד עצרת הוא שגרם למיתת התלמידים. ולפ"ז אין צורך לומר שמתו בשנה אחת כי העיקר זה הפרק והוא יכול להתפרס על כמה שנים וצ"ע.
שוב ראיתי שיש הבדל מסתמא יותר חשוב בין לשון הגמ' לבין לשון המדרש, דהנה בגמ' איתא והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם וגו', משא"כ במדרש לא מופיע קטע זה רק כתוב ובסוף העמיד שבעה ר' מאיר וגו'. והנה מלשון הגמ' משמע שכל התלמידים מתו ולא נשאר כלום, לכן כתוב והיה העולם שמם כי לא נשאר שום תורה חוץ מרבי עקיבא בעצמו, ואח"כ בא ר"ע למקום אחר והתחיל הכל מחדש ע"י ששנה לר"מ וחביריו. ולפ"ז י"ל שהיה כליון מוחלט של כל תלמידי ר"ע ולכן שייך שזה היה הכל בשנה אחת.
אמנם בלשון המדרש משמע שלא היה הדבר כ"כ פתאומי כי לא כתוב שהיה העולם שמם ויתכן שמיתת התלמידים היתה יותר בהדרגה ויכול להיות שר"ע התחיל להעמיד שבעה תלמידים החדשים לפני שגמרו כל התלמידים הראשונים למות. לכן כתוב במדרש ובסוף העמיד שבעה, פי' בסוף התקופה הממושכת של מיתת התלמידים התחיל ר"ע להעמיד שבעה תלמידים חדשים אבל לא היתה תקופה שהעולם היה שמם לגמרי, כי כשר"ע התחיל להעמיד ר"מ וחביריו עדיין היו קצת מתלמידים הראשונים בחיים ומזה משמע שלא מתו כלם בשנה אחת.
יישר כח גדול על הציון לשו"ת שם אריה ולשו"ת הר המור
דוד בלום