ברוך ד. קאופמן שואל:
תנו רבנן כל מעשה יוה''כ האמור על הסדר, אם הקדים מעשה לחבירו, לא עשה כלום א''ר יהודה אימתי? בדברים הנעשין בבגדי לבן, מבפנים. אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ, אם הקדים מעשה לחבירו, מה שעשה עשוי.
צ"ע למה הלשון מבחוץ/מבפנים ולא בחוץ/בפנים.
וצ"ע למה הסדר של העבודות שלא מעכב. משום שלא נקראים צורך פנים, או משום שהן אחרי עבודת פנים? נפ"מ?
ברוך ד. קאופמן, ישראל
הכולל משיב:
בתוספתא, בירושלמי ובבבלי בזבחים כתוב בלא 'מ'. איני יודע אם יש משמעות לתוספת ה-מ' או שמא כך לשון חכמים. ושמא משום שהעבודה עולה לגבוה נקטו לשון מבפנים ומבחוץ, כאילו היא יוצאת ממקום עשייתה אל השמיים.
לפי מה שאמרו בגמרא שצורך פנים כפנים דמי, א"כ לכאורה כל עבודת חוץ שאינה צורך פנים אין סדרה מעכב.
יוסי בן ארזה