לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
שולחן ערוך או"ח סימן קלה
סעיף ז
אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית אין מפסיקין אותו
סעיף ח
אם אין לוי בבית הכנסת כהן שקרא ראשון מברך שנית במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום
לכאורה קשה מדוע התחיל מרן ז"ל בטעה הכהן וקרא במקום לוי כו' הול"ל קודם שיש דין שבמקום שאין שם לוי אז הכהן מברך שנית ואח"כ לכתוב שבמקום שטעה כהן אין מפסיקין כו' וצ"ע
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
אולי אפשר ליישב את קושייתך ע"פ מקור דברי השולחן ערוך בבית יוסף. ה"בית יוסף" הביא קודם את ההלכה שכהן קורא ראשון ודן אם ת"ח קודם. לאחר מכן הביא דיני כהן שהגיע לבית הכנסת כשסבורים שאין כהן ע"פ רבי דוד אבודרהם, ומאחר שהוא עסק בדבריו הביא הלכה נוספת ממנו לגבי כהן שסבור שאין לוי. שתי הלכות אלו מופיעות אחת אחרי השנייה (סעיף ו-ז).
אחרי זה מביא בית יוסף את דברי אביי שאם אין כהן נתפרדה החבילה, ואח"כ את דברי אביי הנוספים שאם אין לוי,כהן קורא במקום לוי, ולכן הלכה זו נקבעה בהלכה ח' כהמשך לדברים הקודמים. (ועדיין צ"ע מדוע לא כתב שו"ע נתפרדה החבילה, ואולי בגלל שיש פירושים שונים בזה).
יואל דומב