לכבוד מו"ר הגאון ר' מרדכי ור' דוד שליט"א אחדשה"ט
ב"מ נה. רד"ה והכא בחוששין לפשיעותא - הא דקאמר רבי יהושע לא יאכל מדרבנן קאמר שמא יפשע "ויתיאש" ולא יתן חומש עוד.
יש לעיין בכוונת רש"י במש"כ ויתיאש. וצ"ע.
ועיין מגילה כו: לא ליסתור איניש בי כנישתא משום פשיעותא כו' עיין שם
ופירש"י שמא יפשע ויתיאש ולא יבנה אחר.
אולם עיין ב"ב ג: לא ליסתור איניש בי כנישתא כו'
ופירש"י דלמא מתרמי אונס ופשעי ולא בני אחריתי. וצ"ע בזה
החותם בכבוד רב, ומצפה לתשובה,
דב"ש נ"י
א) נלענ"ד דרש"י לשיטתו שמפרש בכמה מקומות ששכחה מיקרי פשיעה, וא"כ מ"ש רש"י נד. (ד"ה והכא) שמא יפשע ויתיאש, פי' ישכח כי יאוש גם י"ל שפי' שכחה. עי' פרקי אבות פ"א מ"ז ואל תתיאש מן הפורענות שפירושו אל תשכח מן הפורענות דהיינו אל תשכח שיכול לבוא פורענות, לכן הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, עיי"ש.
ב) ועי' רש"י פסחים ו: ד"ה פשע שכח הרי ששכחה נקראת פשיעה וכן ברש"י ביצה טו: ד"ה שמא יפשע ישכח וברש"י סוכה לח. ד"ה דלמא וז"ל שמא ישכח ויפשע. הרי שרש"י בכמה מקומות מפרש שלשכוח שווה לפשיעה, וכן הוא בסוגיין בב"מ שמא יפשע ויתיאש פי' שישכח ולא יתן חומש עוד.
[עי' אבני זכרון בסוגיין ועי' שו"ת בית אב"י ח"א חאו"ח סי' כד]
כל טוב
דוד בלום