לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
רש"י ד"ה אסור להניח בו מעות - דהזמנה מילתא היא וקשיא לרבא
יש לעיין מדוע כאן דוקא כתב רש"י וקשיא לרבא ולא כתב כן לעיל בסוגיין וגם לא כתב אף פעם וקשיא לאביי
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
נראה שבדרך כלל הגמ' משאירה את הראיות הכי חזקות עד סוף הסוגיא (עי' ב"ק ריש מב. משכח זוטרי שקיל משכח רברבי שדי זוטרי ושקיל רברבי), ולכן נראה שהראייה מכיס שעשאו להניח בו תפילין וגו' תהיה יותר קשה לדחות. לכן כתב רש"י וקשיא לרבא כי קושיא שמביאים בסוף הסוגיא בדרך כלל יותר קשה. והא דלא כתב רש"י אף פעם וקשיא לאביי י"ל משום שהגמ' יודעת מראש שיש לנו כלל שהלכתא כרבא נגד אביי חוץ מיע"ל קג"ם וברור שהזמנה מילתא אינו אחד מיע"ל קג"ם, לכן הגמ' יודעת כבר שמסתמא ההלכה כרבא וא"כ אם יש ברייתא שקשיא לרבא זה יותר חידוש, אבל אין כ"כ חידוש אם יש קושיא על אביי. לכן רש"י רק ציין זה כשיש קושיא על רבא כי זה נוגד לכללי ההלכה.
בהצלחה
דוד בלום
יש"כ גדול
וחשבתי לומר דהנה בתחילה הביא הגמרא ראיות כנגד רבא ואח"כ הביא הגמרא ראיות כנגד אביי וחוזר הגמרא עכשיו והקשה על רבא ולכן צריך רש"י לפרש שהראיה כנגד רבא ולא כנגד אביי
אולם ק"ק מדוע לא הביא הגמרא ראיה זו לעיל תוך הראיות כנגד רבא וצע"ק
א) נראה שפירושו של כתר"ה שליט"א מתקבל על הדעת.
ב) לכאו' לפי המשל בב"ק מב. לפי פשוטו רק אשכח את ראיה זו אח"כ וצ"ע.
שיזכה ידידי כתר"ה שליט"א לחוג את חג הסוכות מתוך שמחה ודיצה!
דוד בלום