וכתב הרשב"ם אבוה דשמואל וגם לוי חבירו עכ"ל
ויש לדייק מה כוונתו בזה.
ואם תאמר שכוונתו לאפוקי מלפרש דלוי ושמואל אחים היו וכוונת הגמרא שאביו של שמואל שהוא גם אביו של לוי תני כו' הרי גרסינן בגמרא אבוה דשמואל ולוי תנו (בלשון רבים) וא"כ פשוט שהפירוש הוא אבוה דשמואל וגם לוי כו' וצע"ק
עוד יש להעיר בכוונתו, האם לוי היה חבירו של שמואל או של אבוה דשמואל. ודו"ק וצ"ע בסה"ד וכו'
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) נלע"ד שזה לשבחו של אבוה דשמואל שזכה להיות חבירו של לוי כי הגמ' בסוכה נג. קורא ללוי אדם גדול. ועי' כסף משנה סוף הל' תענית שלוי היה גדול מרב ושמואל, ולכן הרשב"ם רוצה להראות גם הגדלות של אבוה דשמואל שהיה חבירו של לוי.
ב) לפי הנ"ל י"ל שכונת הרשב"ם שלוי היה חבירו של אבוה דשמואל כי לוי היה יותר גדול משמואל.
ג) עלה בדעתי בזכותו של כתר"ה שליט"א דהנה כתב רש"י בב"מ מא. ד"ה לוי, שלוי בר פלוגתיה דרב ושם העיר כתר"ה מה כונת רש"י בזה. ועכשיו אולי י"ל דהנה בב"מ מז. יש עוד פלוגתא בין רב ללוי, דרב ס"ל קונין בכליו של קונה ולוי ס"ל קונין בכליו של מקנה, עיי"ש. הרי שמצינו בשתי מקומות שרב ולוי נחלקו ואולי מש"ה נקרא לוי בר פלוגתיה דרב כי דרכו לחלוק עליו, וצ"ע. משא"כ כאן אבוה דשמואל ולוי הסכימו להלכה, וכן בסוכה כו: קם אבוה דשמואל בשיטתיה דלוי, וכן בע"ז לח: אבוה דשמואל ולוי אסרי. ועי' ברכות ל. אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא, וכן במגילה כט. אבוה דשמואל ולוי הוו יתבי בכנישתא דשף, ומשמע בכל מקומות אלו שאבוה דשמואל ולוי היו חברים.
כל טוב
דוד בלום
ייש"כ גדול!
רב מת קודם שמואל ואפשר שרב היה מבוגר משמואל
עי' שטמ"ק כתובות פא. ד"ה והתניא בשם הרמב"ם שרב חי שלש מאות שנה ורב נפטר קודם רבי יוחנן ושמואל. א"כ משמע שרב היה הרבה יותר מבוגר משמואל, ולכן אע"פ שרש"י ב"מ מא. כתב שלוי היה בר פלוגתא דרב לכאו' לא מצינו שלוי היה בר פלוגתא דשמואל כי משמע שלוי היה דור לפני שמואל כי לוי היה חברו של אביו של שמואל .
כל טוב
דוד בלום