לכ' התלמידי חכמים העצומים של כולל עיון הדף
תוס' בדף מ: רבא מחו לה קידרא בחתיתי כתבו דאיירי בקמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך, וצ"ע דקמח של עדשים אינה מחמיץ כלל אלא מביאה לידי סירחון
בעין משפט אות ה' ציין לדברי השו"ע תס"ג ג', ולא ברירא לי מה ראה שם. האם אפשר לומר שלמד דחסיסי היינו מצה אפויה שחזר וטחנה? האם יש מהלך כזה בראשונים? [שם בבאר הגולה לא ציין כלום]
שווארץ
שלום
הכוונה היא שמערבים קמח חיטה לתוך קדרה דחסיסי, כלומר לתבשיל העשוי מקמח עדשים.
וזה המובא בשו"ע שם, שנותנים קמח לתוך התבשיל.
כל טוב
יוסי בן ארזה
לכבוד הגאון הרב יוסי בן ארזה שליט"א
תודה רבה על תשובתך ועל כל תשובתיכם החשובות
איפה כתוב השולחן ערוך שמותר לשים קמח של חיטה לתוך קדרה של חסיסי?
במקום שצוין בעין משפט [תס"ג ג] כתב שאסור "קמחא דאבשונא" - דהיינו קמח קלי, בין לתבשיל בין להקפות הקדרה עצמה, ובסוף כתב שמותר לשים קמח העשוי ממצה האפויה.
במהרש"ל ובמהרש"א ביאור דברי תוס' באופן אחר, דקמח עדשים מותר, ולא חוששים שמא יחליף בקמח חיטה, ובמהרש"א הוסיף שדברי תוס' אינם מדוקדים
שלום וברכה
תודה על ציוניך למהרש"ל ומהרש"א. ואמנם בפוסקים מובא בשם הערוך כפי שכתבתם עפ"י מהרש"ל, אבל דברי התוס' כפי שהם לפנינו, אם לא חל בהם שיבוש, נראה שיכולים להתפרש שמפרשים רק הפירוש המילולי של 'חסיסי', ומעשה שהיה כך היה, אבל הוא הדין לכל תבשיל. ויתכן שכך הבין בעל העין משפט בגמרא, וזהו שציין לשו"ע תסג,ג ששם מדובר על נתינת קמח בתבשיל שבקדרה.
כל טוב.
יוסי בן ארזה
זה לשון השו"ע תסג ג כרמל שמהבהבין אותו באור וטוחנין אותו אין מבשלים הקמח שלו במים שמא לא נקלה באור יפה ונמצא מחמיץ כשמבשלים אותו וכן כשמוללין הקדירות החדשות (פירוש שנותנים קמח לתוך המאכל להקפות) אין מבשלים בהם אלא מצה אפויה שחזרו וטחנו אותה
לא הבנתי איפה רואין כאן היתר לשים קמח חיטה לתוך תבשיל?
האם אפשר לומר שהעין משפט למד הכוונה של חסיסי למצה אפויה?
יתכן. אבל אפשר גם שהציון לא קאי על ההיתר (שא"כ האות היה צריך להיות על המלה "שרי") אלא על הנידון של נתינת קמח לקדרה. וזה מבואר בשו"ע.
יוסי בן ארזה
לכ' הג' ר' יוסי בן ארזה שליט"א
כתבת שהשו"ע התיר לשים קמח של חיטה לתוך קדרה של חסיסי. [וז"ל הכוונה היא שמערבים קמח חיטה לתוך קדרה דחסיסי, כלומר לתבשיל העשוי מקמח עדשים. וזה המובא בשו"ע שם, שנותנים קמח לתוך התבשיל.]
עדיין לא הבנתי איפה הדר"ג רואה את זה בשולחן ערוך.
שלום וברכה
כוונתי היתה שהשו"ע הביא את המציאות של נתינת קמח חיטה בתבשיל, אבל לא שהתיר זאת. הוא פסק כדעת האוסר. ועל כן האות בעין משפט לא על המלה 'שרי' אלא על המלים 'זה וזה אסור' ועל המלים 'לממחה קדירה בחסידי' - כלומר המציאות של מחיית קמח בקדרה.
כל טוב.
יוסי בן ארזה