בדף לד. תוד"ה גזרה. חילקו דלא גזרינן אטו יו"ט אחר שבת אלא באיסור דאורייתא, ולא באיסור דרבנן, ולא זכיתי להבין דבריהם הקדושים דלא גזרינן הכא שמא יבא לעבור על שבות בשבת עיו"ט, אלא שיסמוך על עירוב כי האי אף ביו"ט אחר השבת, וא"כ אף אם אינה אסורה אלא משום שבות הרי מכל מקום עירובו אינה עירוב
שווארץ
כאן הנידון הוא האם אפשר לומר כיון דאי בעי אמטויי מצי ממטי ליה אע"ג דלא אמטייה כמאן דאמטייה דמי, וא"כ אם היה מותר מדאורייתא להביא את העירוב בין השמשות היה נקרא שהעירוב כבר במקום אע"ג שאסור מדרבנן להביאו, כי כל דבר שאסור משום שבות לא גזרו עליו ביה"ש. אבל כתבו התוס' שמאחר שאסור מה"ת להביא את העירוב לכן מקרי שעירובו אינו עירוב.
בהצלחה רבה
דוד בלום