בדף ל"ב: אנו מוציאים מחלוקת אביי ורבא על ההדס - איך יודעים באיזה עץ מדובר. שניהם לומדים מפסוקים (דרכי נועם - ואמת וישר). רב חיים שמאולביץ בשיחות מוסר, המאמר על הכרת הטוב, מסביר שהסיבה שמשה לא היכה את המים היה מתוך הכרת הטוב - ומסיק מזה שהכרת הטוב היא אחד מהמידות שהתורה נדרשת בהם.
גם בסוגיה שלנו - נראה ששני האמוראים טוענים שמפרשים את התורה לפי המידות שכל אחד מביא.
האם הם לומדים סוגיות אחרות מנקודת ראות של המידות האלה?
האם יש מקומות אחרים בש"ס שלומדים בצורה דומה? ממידה של פסוק כזה?
מקווה שהייתי ברור,
בתודה, טוביה
לכבוד טוביה,
שלום וברכה!
אינני בטוח שהבנתי את שאלתך. לדעתי הלימוד מהפסוק "דרכיה דרכי נועם" מלמדינו שאין בתורה משהו שנוגד את הכלל הזה.
הרעיון הזה של דרכיה דרכי נועם מופיע גם לעניין יבום ביבמות פ"ז:.
כל טוב.
יהודה לנדי