בדף כט: איתא מחלוקת רב ושמואל מאי פרשת שקלים. ובסוף מסיק כשמואל מכח תניא כוותי' דשמואל. וכן הלכה. וקשה על ענין המחלוקת בכלל, מכח מה שכתוב לקמן בדף ל סע"א וז"ל ת"ר ר"ח אדר שחל להיות בשבת קוין כי תשא ומפטירין בי'וידע וכו'. וכתוב בקיצור כללי התלמוד בסוף מס' ברכות [מד: ד"ה כתב בספר גופי הלכות סי' פז] ברייתא שכתוב בה לשון ת"ר ידוע לכל כמו משנה, וא"כ היכי שייך מחלוקת בדבר בין רב ושמואל, ונכון דאפשר לומר רב תנא הוא ופליג, אבל לא מתרצין כן אלא מדוחק, ועוד דמשמע מלשון הגמ' דהגמ' הביאה לא ת"ר זו אלא ברייתא אחרת שיש בה ג"כ סברת ר"י נפחא. ולכאורה קשה או הכללא או הגמ', ומ"מ צ"ב.
שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילאן יע"א, אטליא
לכבוד אהרן
הברייתא שמובא בדף כט כוותיה דשמואל הוא התנו רבנן שמובא בדף ל (המלים תנו רבנן הם רק הקדמה לברייתא) הברייתא הזו היא תוספתא פרק ג-א וכך מסביר בפשטות מהדורת שוטנשטיין ועוד - ר יצחק נפחא לא חלק מהברייתא אלא הוא אמורא ובהמשך מוצאים אותו חולק עם האמוראים רב דימי ואביי.
הפני יהושע לומד שרב לא חולק במפורש על הברייתא ובשנה רגילה אין חולק שפרשת שקלים הוא כי תשא אלא שרב מדבר רק בראש חודש שחל להיות בשבת ואם כן לא קשה מה ששאלת איך חולק רב על הברייתא (ובכל זאת הגמרא מוכיח כמו שמואל כי בפשטות הברייתא מדבר בכל מקרה) ועיין שפת אמת שמקשה וחולק על הפני יהושע.
כל טוב
ראובן וינר