למה מדי פעם הגמרא אומרת "מאי בינייהו" ואח"כ מחלקת "מר סבר ומר סבר", ומדי פעם (כמו בדף כח:) לא מחלקת אלא אומרת רק "מאי בינייהו"?
תודה רבה
לכבוד אהרון,
מאי בינייהו מופיע בש"ס כ-180 פעם ורק כ50- פעם מופיע הסבר נוסף. כ40- פעם כתוב מאן דאמר וכו' ומאן דאמר וכו'. רק פעמים בודדות כתוב "מר סבר".
בדרך כלל מאי בינייהו רוצה להביא ההבדל בדין בין שני טעמים ולפעמים כוונת הלשון הזה כמו "במאי קמיפלגי"- באיזה סברא פליגי (הליכות עולם ב/ו' וכללי הגמרא שם)
בתשובה לשאלתך: לא מצאנו כלל בזה. כנראה הגמרא לפעמים רוצה יותר להסביר (אולי בגלל שאפשר להבין אחרת). ולפעמים מספיק להזכיר בקיצור איכא בינייהו.
בכבוד רב,
ראובן וינר