אהרן ברכה שואל:
במסכת מעשרות א:א המשנה אומרת "כלל גדול, כל שהוא אוכל וכו' וגדלתו מן הקרקע וכו'" - וכאן משמע שקורא, אף על פי דלא הוה אוכל (משום דלא מטמא באוכלין ועיין רש"י שמחלק בין פרי לאוכל) נקח בכסף מעשר?
תודה רבה
הכולל משיב:
יש לפרש שמה שכתוב במסכת מעשרות "כל שהוא אוכל" הוא לאפוקי דבר שלעולם אינו נחשב לאוכל אלא על ידי הדחק (וכמו שפירש הברטנורה שם). אבל כאן מדובר בדבר שהוא "טוב למאכל" (כמש"כ רש"י ד"ה "קור") בשלב מסויים, ורק מכיון שעתיד להתקשות אינו נחשב לאוכל באופן כללי. המשנה במעשרות אינה ממעטת דבר שהוא טוב למאכל בשבלב מסויים, ולכן אפשר ליקח קור בכסף מעשר.
בכבוד רב,
יעקב מנטרוז