זו הערה חזקה וצ"ע. אבל אולי לפום ריהטא יש מקום להציע תירוץ ע"פ רבינו חננאל כז. שקצת לפני זה בסוגיא הביא הלימוד ואתה את בריתי תשמור אתה ולא כותי וכ"ש עובד כוכבים, עיי"ש. ומשמע שיש דרך אחרת ללמוד מהקרא ואתה את בריתי תשמור דהיינו ואתה ולא כותי שאינו דומה לך כי אע"פ שכותי הוא ישראל מדאורייתא מ"מ אינו מאמין בתורה שבעל פה לכן אינו דומה לאברהם אבינו שהוא צדיק וכ"ש שגוי גמור פסול למילה.

ולפי לימוד זה א"צ לומר מה שרש"י כתב וזרעך אחריך ולא עובד כוכבים כי גם בלי וזרעך אחריך יש לפסול עכו"ם, אמנם כל זה לפי רישא דסוגיא שסברנו שכותי פסול למילה אבל אולי לפי דרו בר פפא כותי כשר למילה. לכן כתב רש"י כאן וזרעך אחריך ולא עובד כוכבים ומשמע לכאו' שכותי כשר למילה, כן אפשר לומר אולי. אבל מ"מ ודאי עדיין צ"ע בזה.

חילך לאורייתא!

דוד בלום

א) נראה בס"ד לחזק הדברים הנ"ל דהנה יש לשאול עוד שאלה בהמשך הסוגיא שהרי הגמ' מביאה שתי פסוקים כמקור שמילה בעובד כוכבים פסולה, או שלומדים מואתה את בריתי תשמור או שלומדים מהמול ימול מאי בינייהו ערבי מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו. ויש להקשות על מה שהגמ' תירצה שערבי מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו למה הגמ' לא תירצה שכותי מהול איכא בינייהו. אלא לכאו' מדלא תירצה הגמ' הכי משמע שדרי בר פפא ורבי יוחנן שניהם ס"ל שמילה בכותי כשר.

ב) ולכאו' י"ל שהטעם שס"ל לדרי בר פפא ור' יוחנן שכותי כשר למול הוא ע"פ סנהדרין נט: לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם אתה וזרעך אין אינש אחרינא לא, עיי"ש. ולפ"ז משמע שכותי כשר למול כי הם זרע של אברהם ואע"ג שמצאו להם דמות יונה שהיו עובדים אותה מ"מ הם עדיין זרע של אברהם.

ג) וי"ל שזה הטעם שרש"י רק הביא לימוד זה דוזרעך אחריך ולא עכו"ם בסוף סוגיין כי רק בסוף סוגיין הגמ' לא הביאה מ"ד שכותי פסול למול. לכן רק בסוף סוגיין שייך להביא לימוד זה משא"כ לעיל כו: יש דעות שכותי פסול למול לכן אע"ג שהגמ' שם הביאה ברייתא מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה שנא' ואתה את בריתי תשמור, מ"מ מסתבר שהברייתא לא לומדת מן הפסוק כמו שהגמ' סנהדרין נט: למדה מפסוק זה כי לגמ' סנהדרין כותי כשר למול.,וא"כ בע"כ יש דרשה אחרת מפסוק זה שעכו"ם פסול למול. וי"ל שהדרשה היא כך ואתה את בריתי תשמור מי ששומר את הברית הוא כשר למול ולא כותי שאינו שומר את הברית אלא עובד דמות יונה.

חודש טוב

דוד בלום