שבת שלום וברכה,
שאלה יסודית שראיתי בק"ד דאני לא מבין, במתני' תנא וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו ונראה דמתרץ שלפ"ז התקינו נביאים הראשונים כ"ד משמרות ע"כ משמר ומשמר הי' מעמד בירושלים וכו'. ולכאורה הקושי הוא דממ"נ הוא עדין אינו עומד על קרבנו. ורש"י ז"ל בד"ה על כל משמר נותן קצת יישוב שהמעמד יושב על קרבן אחהן ע"ש.
וע"ז רציתי לברר, מדין מה המעמד עומד על גבי קרבנות כאילו הוא עמד? האם זה מדין כל ישראל ערבין זה לזה, האם מדין תנאי ב"ד או כיו"ב.
שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילאן יע"א, אטליא
לכבוד אהרן,
בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו וגם כאן `העמידה על הקרבן נעשה על ידי שליח וזה לשון רש"י יומא ל"ז ד"ה ואנשי מעמד, העומדים בשליחות הצבור על הקרבן עכ"ל.
כל טוב,
ראובן וינר
ברור דבשמירת הקרבן לא שייך גדרי שליחות, דאין שליחות אלא למעשה ולחלות (כגון קנין ומכר וכדומה), ולא לדבר שאין בו מעשה וחלות כלל, כמו שהאריך בקצות החושן סימן קפ"ב וסי' שפ"ב בשם התוס' רי"ד בקדושין מא., ע"ש).
ושאלתי את פירוש מו"ר הגר"מ שפירא שליט"א פשר דברי רש"י בענין המעמדות, והשיב לי דפשוט דמש"כ רש"י שלוחו של אדם כמותו לענין שמירת הקרבן אינו מאותה ה"משפחה" של שליחות רגילה, [פי', שאינו אלא דרך "נציגות" בעלמא, וסגי בזה לענין שמירת הקרבן, כנלע"ד כוונתו]. והביא דוגמא לשלוחו של אדם כמותו שמתפרש כעין זה מגמרא ב"מ צו. השאל לי עם פרתי, ע"ש שהוזכר לשון שלוחו של אדם כמותו לענין מעשה הפרה, ופשוט שאינו בגדר שליחות כלל, ודפח"ח.
בברכה,
מרדכי קורנפלד