ומי איכא מידי דבשעת שחיטה בן שנה בשעת הולכה וזריקה בן שתים אמר רבא כו׳ ויש לדקדק מדוע נקט הגמרא הולכה וזריקה ולא קבלה. וחשבתי לתרץ ששחיטה וקבלה הם בזמן אחד ממש (וכעין מש״כ התוספות במעילה ב. ד״ה שחטן בסו״ד וז״ל ולהכי שביק קבלה גבי לילה ונקט זריקה משום דאי אפשר לצמצם שתהא שחיטה ממש בסוף הלילה והקבלה מיד ביום דקבלה ושחיטה תכופות זו לזו) אבל ראיתי בגמרא בכורות לט שהגמרא כתב קבלה והולכה וא״כ הדרא ק׳ לדוכתא. וצ״ע מדוע כאן נקט הגמרא הולכה וזריקה ובבכורות נקט הגמרא קבלה והולכה.
שמואל
לייקווד
שלום וברכה,
אכן בדק"ס כתב שהגרסה הנכונה היא כמו בבכורות. והרי גם בברייתא כאן יש הבחנה בין השחיטה לקבלה. ואף אם לא נגיה בגמרא, יתכן שהגמ' קיצרה ולא מנתה כרוכלא את כל העבודות.
כל טוב,
יוסי בן ארזה
יישר כח גדול!
והנה עיין באילת השחר. וע״ע במשאת משה (חברוני) ובשיעורי רב משולם דוד שליט״א אם שעות פסולות דוקא או גם רגעים - ולכאורה צ״ע מגמרא בכורות שמבואר שגם ברגעים פסולות.
וראיתי בספר לחם שערים (שו״ת) סימן נא ביאור נאה בזה
יישר כח
איני מבין הצד שדווקא שעות פוסלות ולא רגעים. דמידי 'שעה' כתיב? וע' ערכין לא. ששנה בבתי ערי חומה היינו מעת לעת, ומשמע בדיוק שנה. וע' רמב"ן נדה מז,ב שהשווה דין שעות בקדשים לדין שנה בבתי ערי חומה.
כל טוב,
יוסי בן ארזה